הדבר הראשון שאני חוגגת הוא העובדה שהצלחתי להגיע לגיל 60, אבל זה החלק היותר ברור.
מה שמצוי מאחורי מספר השנים העגול והיפה הוא האופן שבו אני חווה כיום את החיים שלי. החופש שיש לי משגדלו ילדיי וחיי חזרו אליי ומוקדשים לשליחות שלי, הבהירות של מה שחשוב לי יותר, מה פחות ומה בכלל לא, והחופש לחיות לפי כל אלה – משמעותם לחיות לפי האמת שלי.
היום יותר מתמיד אני מכירה בכך שכל מה שיש לי בחיי, וזה כולל כמובן את הקשיים, הוא מפתח להתפתחות שלי. אני יכולה לראות ממקור ראשון שכל קושי שצץ בחיי ובחרתי להתפתח ממנו, הביא לי שפע ואהבה לחיים.
כיום, כשמגיע קושי, אני כל כך מודעת לחשיבותו, עד שאין לי לגביו שום שאלה, שום תהייה, ואני יכולה להתמסר מיד להתפתחות שהוא מביא לחיי.
החמלה שאני מתרגלת זה 30 שנה מרככת את חיי. היא ברורה לי כמו הנשימה, היא טבועה בי. איני יכולה לדמיין את חיי בלעדיה, ונהיר לי שבלי חמלה חיי היו הרבה פחות טובים, פחות עשירים.
אני מרגישה חופשייה כי שחררתי את הציפיות שלי מאחרים ואת הצורך להיות מעורבת בחייהם. כתוצאה מזה, כל כוחותיי מכוונים אל השליחות שלי ואני חיה בקצב של הגשמה בכל שנייה בחיי.
אין חלום שלא הגשמתי ואין דקה שבה איני עוסקת בהגשמה של חלום חדש, מה שהופך כל רגע מחיי ליקר המציאות.