איזון ואלימות

קוראים יקרים,

היום, מתוך אירועי המלחמה שמתחוללת בארצנו, מתוך מלחמה שקורעת את נשמותינו, אפשר לראות שאנחנו בעצם נלחמים על חיינו במובנים רבים ושונים. דווקא מתוך חיי הקידמה שלנו, דווקא מתוך תפיסות עולם חדשות, אנחנו מגלים את שביל האלימות של העבר ואת נוכחותו ברבדים שונים של חיינו.

בעיניי, זוהי תקופה שבה העבר נלחם על מקומו נגד העתיד. מלחמה שמשמעותה האמיתית היא איזה צביון יהיה לקיום שלנו כאן, על פני האדמה. מלחמה שאנו, כעם, הננו רק חלק קטן ממנה, אבל בהחלט חלק כואב במישורים רבים.

נושא החודש – חברה בתהליכי איזון

בעידן הקודם – וכוונתי לאלפי השנים האחרונות – הכוחות ששלטו והשפיעו על כלל האנושות ניצלו בעזרת אלימות חלקים רבים מהחברה האנושית:

 

  • אירופה, למשל, כבשה את המזרח, את אמריקה, את אפריקה ואת אוסטרליה, טבחה בעמים שחיו שם, שדדה את משאבי הטבע ושיעבדה את התושבים
  • השלטון הפיאודלי, ששרר בחלקים גדולים של העולם, איפשר לחוג מצומצם של אנשים לנצל את כוח העבודה של האריסים שלהם ללא שמץ של אחריות או כבוד אנושי כלפיהם
  • הכנסייה ששלטה במאמיניה באמצעות הטלת אימה ניתקה אותם במכוון מהאל על ידי הנהגת טקס הווידוי שמנהל הכומר וניכסה לעצמה את הקשר בין אדם לאלוהיו
  • אידיאולוגיות ודתות הפכו את המיניות וגוף האדם לטמאים ובזויים כדי להרחיק ולנכר את האדם מגופו ולהשתלט על נפשו
  • הניצול שמבצעים גברים בנשים ברחבי העולם, הדיכוי, חוסר הכבוד והאלימות שמופנים כלפיהן, גורמים לנשים לשכוח שגם הן בנות אדם, שוות בחשיבותן לגברים
  • ועוד נושאים רבים וכואבים אחרים

היכן אנחנו עומדים היום בנושאים הללו?

האם העמים הכבושים והמדוכאים חזרו להיות מחוברים לתרבותם ואמונתם? האם הם שבו לחוש גאים במי שהם? האם הכלכלה משרתת את תושבי המדינה, או להפך, משעבדת אותם לצרכיה? האם האנשים חשים מחוברים לגופם ולנפשם ומכבדים את עצמם באמת? האם הנשים בחברה מרגישות שוות, בעלות ערך וזכויות לחיות בדרכן ועל פי בחירתן? האם המיניות שלנו כבני אדם יצאה לחופשי והיא רשאית להביא לנו את מתנותיה?

בימים אלו אני מוצאת את עצמי פועלת למען שינוי בתחומים חשובים ביותר:

  1. זכותם של אנשים וילדים להיות מי שהם – גם אנשים רגישים מאוד.
  2. זכותם של אנשים שמתמודדים עם מצבים נפשיים מורכבים לחיות בתוך החברה כבני אדם שווים.
  3. לטעת ולחזק בנשים את האמונה שהן שוות לגברים ורשאיות לבחור בסגנון חיים כפי שמתאים להן.
  4. להפסיק מקרי ניצול והטרדה מינית של נשים וילדים על ידי אנשים שאינם מסוגלים לראות את הזולת כישות אוטונומית בעלת ריבונות על גופה ונפשה.

מצד אחד, כאשר מביטים בתמונה הכללית ניתן להרגיש שאנו חיים בגיהינום ולהישבר תחת כובד האירועים הקשים. מנגד, קיימת גם תמונה אחרת: העובדה שאנו יכולים כיום להילחם על מקומנו ועל קיומנו בכל הרבדים – גוף ונפש, מקום בחברה, חופש בחירה, מיניות משוחררת, זכויות אדם ועוד. העובדה שכל כך הרבה אנשים עסוקים בקידום טובת האנושות, בעיניי, היא מראה שדרכה ניתן לראות כי עברנו שלב.

גם ביחסינו, כאן בישראל, עם ערביי העולם – ובעיקר ערביי האזור – חלו שינויים. הקשבתי בימים האחרונים לשיח הציבורי על כל גוניו ושמעתי קולות חדשים, שיתופי פעולה מפתיעים ותובנה שהולכת ומתחזקת ונכונה לכל החזיתות שבהן אנחנו מבקשים שינוי.

מלחמה היא צורה יקרה ומוגבלת של פריצת דרכים לעולם חדש. עולם חדש מצריך דרכים חדשות. שיח ציבורי פתוח, המאפשר מקום לכל הקולות ולכל הרגשות, נראה כרגע הדבר הכי יעיל שכרוך בפחות קורבנות, שיביא אותנו לפתחו של עולם טוב יותר. בואו ננסה לקדם את העולם כל אחד בדרכו וכל אחד בנושאים שחשובים לו.

יחד ניצור תמונת עולם חדשה.

מאמר חדש – יחסי הכוחות גברים ונשים לאורך ההיסטוריה והשפעתם על הזוגיות, חלק שני

מהלך חשוב בימים אלה הוא איזון היחסים בין גברים ונשים. מאמר זה מהווה המשך של ההתבוננות בנושא, ומתאר את ההתפתחות שלו ואת ההשפעה של יחסי הגברים והנשים על הזוגיות בת ימינו.

היכן אנחנו היום ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב היום במאמר “יחסי הכוחות גברים ונשים לאורך ההיסטוריה והשפעתם על הזוגיות, חלק שני”

הבלוג

פרסומים אחרונים בבלוג:

  • “כמו ריבת תפוחים” עם זנגביל ומלחמה

ספר מומלץ: “שנה ליד הים”

הספר “שנה ליד הים” מאת ג’ואן אנדרסון מתאר את מסעה של אישה אל עצמה דרך שבירה של תפיסות עצמיות ישנות אל כינון יחסים חדשים עם עצמה – ובהמשך עם סביבתה.

“שנה ליד הים” הוא סיפורה של אישה, שהעזה להיחלץ מכלא השגרה ולהיפרד לשנה ממחויבויותיה המשפחתיות, על מנת להתמסר לתהליך מרתק ומפרה של גילוי עצמי. זהו סיפור אמיתי על מסע עדין וגם עוצמתי, שמפגיש אותנו עם אותם מקומות בתוכנו הזקוקים לריפוי ומאפשר גם לקוראים לנשום לרווחה ביחסינו עם עצמנו.

על אנשים ומקומות

הפעם אני רוצה לכתוב על קבוצת פייסבוק שנקראת “נשים אומרות חלאס” שהוקמה בארץ ומשתתפותיה הן מכל העולם כולל ישראליות יהודיות וערביות, ערביות ממקומות אחרים ואפילו נשים מעזה.

קבוצה זו ששמה לה למטרה להוריד את האלימות במחוזותינו מתוך כבוד לקיומה של ישראל ולחייליה כמו גם לכל מי שחי כאן באזור. ע”י הידברות והיכרות וע”י חיזוק כוחה של האישה בכל מקום. זוהי קבוצה שמאמינה שמה שחסר באזור זהו הכוח של האימהות בכל הצדדים שמבכות את מותם של ילדינו בכל צד שהוא ובכל גיל שהוא ואומרות חלאס על אובדן ילדינו בכל מקום שהוא.

 

אנו מזמינים אתכם להמשיך ולפתח את העבודה הפנימית העמוקה בעזרת הכלים והאימון שמציעה השיטה "זוגיות הרמונית", רשימת המאמנים באתר, וכמו כן להמשיך ולהזמין את חבריכם ויקיריכם להכיר את השיטה וליהנות ממנה ומיתרונותיה וכן מן הסדנאות.

הרשמה למידעון

איני משתפת פעילות עם ספאם, ולכן לא אעשה שום שימוש לא ראוי בפרטיכם