“חדר משלך”

חדר משלך

הספר “חדר משלך” מאת וירג’יניה וולף נכתב בתחילת המאה ה-20. ב-90 השנים שחלפו מאז, התחולל שינוי עצום. וולף מדברת במסה שכתבה על הזמן שבו נשים יוכלו לעסוק בכל המקצועות, כשנשים יוכלו לעבוד ולהתפרנס בעצמן, ולהרשות לעצמן חדר משלהן כדי ליצור. היא חולמת על עתיד שברובו הוא בעצם ההווה שלנו.

חדר משלך

וולף כותבת על ההבדלים בין נשים לגברים בתקופתה, על השפעת ההבדלים האלה על הגברים מבחינה רגשית, על האפשרויות שעומדות בפניהם ועל האופן שכל זה מתבטא ביצירה שלהם. אף שהסיפור שהיא כותבת עוסק בדמויות בדיוניות, המצב שהיא מתארת משקף את המציאות של זמנה ומתוך הסיפור היא מגיעה למסקנות חשובות בנוגע לכיוון שאליו כדאי לנו להתקדם. העובדה שהמסה “חדר משלך” מתוארת כחוויה, הופכת את הקריאה לקלה ומרתקת – והיא אפילו הצליחה לגרום לי להיות במתח בזמן הקריאה.

הסופרת סוקרת יצירות של נשים ושל גברים ומתוך היצירות והלך הרוח של הכותבות והכותבים, היא חושפת את חוויית החיים של גברים ונשים בתקופות שונות ומראה שלכל מגדר יש אתגרים משלו. לפעמים היא מאשימה את הגברים בגלל יחסם המתנשא לנשים, ולפעמים מסקנותיה מביאות אותה לחוש אליהם חמלה. היא רואה את ההשפעה של התפקיד שלהם בחברה הפטריארכלית על התחושות שלהם, ובעצם חושפת את שלילת החופש שלהם שהחברה יוצרת. החקירה הזו לוקחת אותה להתבונן גם על היחסים בין גברים ונשים ולגילוי של מתנות שיש במרחב הזוגי בין גבר ואישה. עבורי – אחת ההפתעות הייתה למצוא בספר דיבור גם על חלק גברי וחלק נשי הקיימים בכל אדם.

וולף נוגעת בספר בעוד נושאים רבים שמייצרים עושר ועניין. די מפתיע כמה עניינים חשובים היא הצליחה להכניס לספר כל כך קטן.

“חדר משלך” הגיע אליי בשעה שבה אני עצמי מתבוננת על ההיסטוריה של יחסי הגברים והנשים והוא העשיר אותי בנקודות מבט רבות על הנושא, אם מתוך מה שעוד נשאר לנו לפתור ואם מתוך המקום של פרספקטיבה על הדרך שאנו צועדים בה כמעט מאה שנה.

את המושג “חדר משלך” אני מכירה כבר שנים רבות. הייתה לו משמעות עבורי הרבה לפני שקראתי את הספר. הוא מבטא בעיניי את הצורך של כל אישה במרחב פרטי, מרחב להיות עם עצמה, לפגוש את עצמה, ליצור את עצמה.

כשוולף כתבה את הספר בשנת 1929, המושג הזה סבב סביב דברים שהיום ברורים מאליהם בחלקים מסוימים בעולם. עם זאת, חשוב לנו לזכור מאין הגענו ועד כמה חשוב לנו לשמר את ההישגים שהגענו אליהם ולהמשיך להתקדם לעתיד שבו יותר גברים ונשים יוכלו להשיג את התנאים ליצירה, זאת – גם עבורם וגם עבור שאר האנושות.4