רגשות, כוח מניע או כוח מעכב?

פורסם בירחון אדם עולם בגיליון חורף 2013 

20160501שרון חסיד אדמוניה

נפש בראי הרפואה הסינית

על פי תורת ה Ben Shen

Ben Shen – “שורש הנשמה” או ” השורש טמון בנשמה”

מאת שרון חסיד אדמוני

רגשות הם חלק בלתי נפרד ממבנה נפשו של האדם, בתפיסה הסינית רגשות הם למעשה תנועה של אנרגיה ( qi) בתוכנו. לכל אחד מן הרגשות אותם אנו חווים ישנה תנועה אשר מאפיינת רגש זה.

משמעות הדבר כי למעשה לאורך היום תנועות אלה מתרחשות כל הזמן; הן באות והולכות, כזרמים פנימיים. כאשר התנועה אינה ממשיכה ונוצרת תקיעות בזרימה של הרגשות, אנו חווים את הרגש באופן מוחשי. אם תקיעות זו נמשכת לאורך זמן, יחווה האדם את אותה תנועה / רגש פתולוגי כ”תחושה קבועה בגוף” – דבר אשר יחשב פתולוגיה- מחלה (אדם עצבני וכעוס, אדם מלנכולי ומדוכא וכו’). במצב זה הופך הרגש להרגל מנטאלי של האדם: הרגל מנטאלי הוא האופן המקובע בו הורגלנו להתייחס לדבר זה או אחר מבלי שנבדוק לעומקו של עניין מדוע זו עמדתנו כלפיו.

תחילה נתבונן דרך התפיסות המזרחיות והפילוסופיה הסינית על מנת להבין על מה מבוססת חשיבה זו, בדגש על תהליכים מנטאלים ורגשות.

התרבות הסינית מחלקת את העולם למודלים שונים על פיהם מוגדרים מבנה היקום כולו וכל אשר מתרחש או מתהווה בתוכו. אחד המודלים הוא מודל חמש הפאזות: מודל זה מתייחס לחמש כוחות המצויים בטבע (מים, עץ, אש, אדמה, מתכת), כאשר מתוך הסתכלות על התנועה שלהם ועל מהותם בטבע השליכו הסינים על תהליכים אשר מתרחשים ביקום, בחברה, במשפחה ובגוף האדם.

מבחינת התפיסה הסינית, אין הבדל בין מבנה פוליטי) מבנה של מדינה) לאשר מתרחש בגוף הפיזי. כל מבנה מאופיין על ידי תנועות שונות אשר מאפיינות את חלקיו: אם ניקח כדוגמה מבנה של חברה כלכלית, יש בה אגף שיווק שתפקידו לקחת רעיונות חדשים אשר הועלו בישיבות ההנהלה ולהשתמש בהם במטרה לדחוף קדימה את החברה. תפקיד זה בתפיסה הסינית משמעותו תנועה של אנרגיה המכונה “עץ”: הסינים ראו בתנועה של הנבט הפורץ את האדמה ובגדילה של העץ כוח מניע ודוחף קדימה.

השפה הסינית היא שפה של סימבולים. הסימניות מורכבות מ”ציורים” בעלי משמעות הבאים להגדיר את אופייה ואת איכותה של המילה. הסימנית הסינית לרגש נקראת Qing ,情: הסימנית מורכבת מציור המאפיין את הלב ולצדו הצבע ירוק כחול, כמו החומר המזין את הצמח ומסמל שפע וחיות. סימניות אלה באות להדגיש כי רגש הוא הכוח העמוק של החיים הבא להזין את החיים, ומהווה כוח טרנספורמטיבי לתהליכים ולחיים עצמם.

בתפיסה הסינית הרגשות משולים לרוח: הרוח נעה ונדה ממקום למקום, אך לפני היווצרות התנועה ישנה רוח שאינה בתנועה. רוח זו מפיחה חיים ויוצרת קשר בין שמיים וארץ, בין החוץ לפנים בתוכי. הרוח היא סוג של תנועה בגוף שלנו וב mind שלנו; היא באה והולכת, נעה ושוככת.

 מה משמעות “חוסר תנועה”? ומה משמעות “תנועה של הרוח”, או למעשה הרגשות בתפיסה הסינית?

הפילוסופיות המזרחיות וביניהן הסינית עוסקות במושג אי קביעות או שינוי מתמיד. על פי תפיסות אלו החיים הם רצף של שינויים התלויים זה בזה. כאשר אנו מדברים על חוסר תנועה בתפיסה הסינית, הכוונה כי ברגע הנתון אין ביטוי חזק בנגלה. מנגד, תנועה היא דבר אשר ניתן לראותו, לחוש או לשמוע אותו בנגלה.

הפילוסוף הסיני צ’ואנג דזה מתאר את האדם כמו עץ אשר נקבים רבים בתוכו, ענפים, עלים, והרוח חודרת פנימה אל הנקבים, נעה ויוצרת צליל המהדהד עם תנועתה. הענפים נעים, נוגעים לא נוגעים האחד בשני, העלים הכנועים נעים עם הרוח וקולות האדמה נשמעים. אלו הם קולות המוסיקה הנוצרת מן הרוח הנעה סביב ובתוך העץ, כמו דלתות בין החיות הפנימית והעולם בחוץ.

צ’ואנג זה התייחס אל הרוח הנעה בין העץ ובתוכו, על גווניה. עיתים רוח זו עדינה, עיתים היא כמו סופה השואפת להפיל כל אשר נקרה אל דרכה – אך על פי צ’ואנג דזה, חוכמתו של העץ היא להתכופף לנוכח הרוח החזקה, לנוע עימה ולא להתנגד אל עוצמתה: אם יתנגד העץ סופו שייפול; אם יתגמש, יוותר וינוע עם עוצמת הרוח, יישאר איתן, ושוב ישוב השקט על כנו, והרוח אל חוסר תנועתה. כמו הרוח והעץ אלו הם החיים, אלו הן הרגשות. אין זה נכון להתעלם מנוכחותם של הרגשות, להתנגד להם או להזדהות עימם – החוכמה היא לא להיאחז בהם, לדעת לחזור אל חוסר תנועה בנגלה, אל איזון שבין תנועה לחוסר תנועה.

אם נתבונן בעץ, כאשר הרוח נוכחת הוא נע עימה, כאשר שוככת, הוא שקט עימה: אין שם התנגדות או תשוקה. הרעיון החשוב אשר מעביר צ’ואנג דזה בסיפור זה הוא המקום של התנועה עם הטבע. עץ מארח בתוכו את הרוח, רגע היא שם ורגע אחר היא חולפת. העץ נע עם הסיטואציה אשר נקרת בדרכו, אין העדפה או דחיה, יש רק תנועה מתוך חיבור אל תכונותיו הטבעיות: לנוע, להתגמש, להתכופף, להיות מושרש. חיבור זה של העץ אל טבעו האמיתי וקבלה של התנועות המתרחשות סביב ללא התנגדות, זהו שורש החיים. האדם, בניגוד לעץ, פעמים רבות מנסה לדחות מעליו את הסיטואציות הנקרות בדרכו או משתוקק למשהו שאין בידו להשיג. שם טמון הפער אשר מוליד תחושות כמו חוסר סיפוק, מועקה, אי שקט או במילה פשוטה – סבל.

 

עד כאן חלקו הראשון של המאמר, בהמשך המאמר דן בתופעת “החיפוש אחר הסיפוק המיידי”, בנסיון לענות לשאלה – הרגשות כוח מניע או כוח מעכב? נציג את התפיסה הבודהיסטית בה קיימות חמש ‘סקאנדהות’, אלו חמישה תהליכים מנטאלים אשר מלווים כל תהליך חשיבה ורגש. ונסיים בשאלה מה הכוונה רגש כגורם מעכב?

ניתן לקבל את המאמר כולו ישירות משרון חסיד אדמוני.

על כותבת המאמר

שרון היא מטפלת ברפואה סינית עתיקה: מומחית בדיקור ילדים ומבוגרים, עוסקת בשילוב תהליכים רגשיים ותהליכי התפתחות דרך הרפואה הסינית ופילוסופיות מזרחיות.

האופן ששרון משתמשת ברפואה הסינית הינו ייחודי.
עבורה הדיקור הוא אלמנט מסייע והעיקר הוא התהליך הנפשי בו עוסק הטיפול.
שרון מעבירה את הידע הייחודי שלה בקורס למטפלים שבו נלמדים: התמחות ברפואת הנפש על פי הפילוסופיה והרפואה הסינית ואינטגרציה בין מזרח ומערב.
שרון גם מרצה לרפואה סינית במכללות ברחבי הארץ, כיום במכללת רידמן.
 

כתובת: sharon@ben-shen.co.il           טל: 054-5241220

אפשר להוריד את המאמר גם מהאתר: http://ben-shen.co.il/ 

 

שרון תיתן הרצאה בנושא : הרגשות, כוח מניע או כוח מעכב?

 פרטים על האירוע ניתו למצוא בטבלת האירועים באתר

בבית זוגיות וחיים הרמוניים, רחוב הבריכות 1, עין-ורד. טלפון לרישום להרצאה 054-2095707.