האם התקשורת בין גברים ונשים מלחיצה?

קטגוריות: התפתחות  זוגיות  יחסי גברים נשים  

מדי פעם אני פוגשת גברים ונשים שמחפשים זוגיות. נראה שאחד האתגרים טמון דווקא בשלב שבו הם פוגשים אדם שמרגש אותם.

כשאנשים פוגשים מישהו שהם מעוניינים בו, הם מתחילים לחוש רגשות חזקים שמעלים בהם מחשבות הרסניות, ומה שקורה זה שבסופו של דבר הם מטיחים אותן בבני הזוג החדשים.

במצבים כאלה מעורב כמובן גם פחד שהקשר לא יצליח, שהוא או היא לא באמת מתכוונים להתחייב לקשר או שלא ירצו להישאר, שאני לא ראוי/ה לקשר הזה או שהוא/היא כבר מחפשים מישהו אחר.

כשבן או בת הזוג לא מתקשרים בקצב שהם רוצים, זה יתורגם אצלם ל”הוא מתחמק ממני”; צצות מחשבות שהוא/היא מחפש/ת קשרים עם אחרים, שאני עושה צחוק מעצמי, שאני לא מתנהג כמו שצריך ועוד אינסוף מחשבות שעולות מתוכם.

ההתנהלות הזו, שמזכירה קצת את מה שקורה בגיל ההתבגרות, מופיעה בכל הגילאים, רק שהפעם, במקום לייצר התרגשות לקראת העתיד, זה מביא לפחדים שכמעט בלתי אפשרי לצלוח אותם בדרך לקשר בר-קיימא. בעצם, מה שקורה זה שהעבר – על כל הכישלונות שהוא טומן בחובו – מקבל קדימות.

כך מגיע רגע שבו אנשים רבים מטיחים בבני זוגם החדשים את כל הפחדים שעולים במוחם, בלי להבין שאת האשמה בורא מוחם מתוכו. ומי שסופג את ה”שטיפה”, גם אם לבו כבר נפתח והוא נתן מעצמו, נאלץ לסגור אותו ולהגן עליו. מובן שאז הקשר מתקרר, נסוג ונמוג אל הבינוניות, מה שמאפשר לאותם מאשימים לומר ששוב חוו אכזבה.

כשאנו מוצאים קשר שמתאים לנו, אם נוכל לתקשר את מה שאנו חווים מבלי לפגוע במי שמולנו ומבלי לסגור את לבו, זה יאפשר לקשר להוכיח את עצמו במבחן המציאות ואנו נוכל להמשיך ליהנות ממנו.

דרך כזו מציעה התקשורת ההרמונית – ראו מאמר “תקשורת הרמונית בפנים ובחוץ“.

בחזרה לעמוד תשובות לשאלות