פערים בזוגיות

מאת איריס סובינסקי, יוצרת השיטה "זוגיות הרמונית" ו"המפגש הפנימי"

אם תיקחו יחד שני בני אדם, לא חשוב מאיזו עדה, בכל מקום ובכל זמן – לכל אחד מהם יהיו חשיבה משלו ודרך הגשמה משלו. על אחת כמה וכמה נכון הדבר כשמדובר בבני זוג. פער בזוגיות הוא נתון בסיסי פשוט, טריוויאלי. שני אנשים שגדלו כל אחד במשפחה שונה, בעלי רקע שונה והיסטוריה אישית וייחודית. על כל אלה יש להוסיף את ההבדלים המולדים בין גברים ונשים, שפירנסו כבר לפני מאות שנים את כותבי הקומדיות בתרבויות השונות. כל המרכיבים האלה יחד, אם כן, יוצרים מציאות שבה קשר בין שני אנשים מביא איתו בהכרח דברים שונים ויכולות שונות – ואלה מהווים קרקע פורייה לשיתוף פעולה והשלמה אחד של השני וגם להיווצרות סוגים רבים של פערים בין בני הזוג. לדוגמה: פער בצורך בשקט ובצורך להיות יחד; פער בצורך לבלות מחוץ לבית ובצורך להיות בו; פער בצורך במגע; פער בצורך בהגשמה אישית; פער בקשר עם משפחת המקור; פער בצורך בביטחון כלכלי ועוד ועוד.

מטבע הדברים, אם כן, שיהיו לכל אדם צרכים ורצונות משלו וכאשר בני זוג מקיימים זוגיות יהיו ביניהם הבדלים ותהיה שונות. השונות הזו מביאה איתה אתגרים אך גם מתנות:

  • השונות מאפשרת לנו לפגוש דרכים אחרות, לפתוח אפשרויות נוספות, להתרחב ולהעשיר את המרחב שלנו
  • אפשרויות נוספות מביאות איתן יותר חופש וגמישות לחיינו
  • מפגש עם דרך שונה יכול להכביד אך ממקום של ביטחון עצמי יכול גם להצחיק, תלוי מהו המקום שממנו נבחר להגיב וכמה נסכים לקבל את השונות בינינו ובין בן הזוג שלנו

כאשר בני זוג מחליטים לחיות יחד, לבנות בית ומשפחה, הם בעצם יוצרים פרויקט משותף. בתחילת הדרך המשותפת אנו בטוחים בזוגיות שלנו, משוכנעים ששנינו הולכים באותו כיוון, שאנחנו באותו צד, שהאהבה שאנו חשים יכולה לעמוד בפני הכל, יכולה להכיל הכל. אבל עם הזמן, כאשר מתמודדים עם דברים חדשים, לא צפויים, אנחנו פוגשים צדדים שונים – לפעמים אפילו סותרים – אצל אותם בני הזוג שבחרנו.

פערים ייווצרו:

  • כאשר לכל אחד מבני הזוג יש נקודת מבט אישית שונה, שנובעת מתפיסות עולם שונות, מהרגלים שונים או ממטרות שונות
  • מכיוון שההיסטוריה האישית שלנו ייחודית לנו, אנחנו עשויים לחוות חוויות דומות באופן שונה
  • לכל אחד מאיתנו יש תפקיד שונה בסיטואציה נתונה, מה שמגדיל את הפער בחוויה שלנו וברגשות שנרגיש בתוכה

אם כן, חזקה על כל זוגיות – אוהבת וחזקה ככל שתהיה – שיהיו בה פערים. לפעמים הפערים קטנים וקלים לגישור ולפעמים הפערים גדולים ומטרידים יותר.
פער הוא המקום שסביבו מתרחש חיכוך בתוך הזוגיות והיכולת שלנו לעבוד עם החיכוך הזה תקבע הרבה מאוד את איכות הזוגיות, את משכה ואת חוזקה.

מהו בעצם החיכוך הזה?
החיכוך שנוצר מהפער הוא המקום שבו מה שאנחנו מאמינים ורוצים – מה שהוא בעינינו ה”נכון” שלנו – שונה ממה שבן הזוג שלנו מאמין ורוצה, ה”נכון” שלו. החיכוך נמצא במקום שבו האני מאמין שלי, האותנטיות שלי, נבדלים מהאני מאמין של בן זוגי והאותנטיות שלו.

לפעמים הפער אף יביא לכך שנרגיש כאילו אנחנו אחד נגד השני, כאילו אנחנו במצב של או אני או הוא, כאילו אין לנו בסיס משותף, חלום משותף, דרך משותפת.

על אף העובדה שפערים הם טבעיים באינטראקציה האנושית, לעתים החוויה שלנו כשאנו פוגשים אותם היא סוג של בגידה, קרע ברצף חוויית השותפות. תחושה שאינה עולה בקנה אחד עם האהבה שחווינו בתחילת דרכנו. החוויה שנפרשת לעינינו עלולה להיות קשה במיוחד: האדם הכי קרוב אליי, שהייתי בטוח בו, הופך לפעמים בתחושה שלי לאויבי. הוא מפריע לי לפעול בדרך שאני מבין כדרך הכי נכונה, ואולי הוא אף מצפה ממני לפעול בדרך שנוגדת את מי שאני או את מה שאני מאמין בו. לעתים התחושה קשה עד כדי כך, שבני זוג מאבדים את השותף שלהם, את איכות החיים בביתם ואת הביטחון בשותפות שלהם.
כאשר אנו פוגשים בפער, חשוב לזכור שבן הזוג שלנו הוא לא אויב, אלא שיש בו גם מתנות ושזה תלוי בעיקר בנו אם נוכל לקבל אותן. בדרך כלל עם החיפוש אחר המתנות שהפער מביא אנו נתעצם, נתפתח ונרוויח עוד טוב לחיינו. הפער הוא שליח עבורנו ולא נגדנו, ובן הזוג שלנו הוא זה שמאפשר לנו את ההתפתחות שהפער מזמין לנו.

כמעט לכל זוג ישנם פערים שמופיעים שוב ושוב ויש אחרים שצצים לעתים נדירות. אבל כל עוד הפער קיים, גם אם הוא מפריע רק לפעמים, בתחושה שלנו הוא עדיין מאיים עלינו ועל החיבור בינינו בעתיד.

התייחסות לפערים

ישנן כמה דרכי התייחסות לפער:

  • להתעלם מהפער עד שיפריע יותר מדי. במצב הזה הנוכחות של הפער עלולה לאיים על עתיד הזוגיות וליצור מתח
  • לא לדבר על הפער כשהוא נוכח, מה שעלול לגרום לכך שאחד מבני הזוג יתכנס לתוכו, והקושי בין בני הזוג יגדל
  • אחד מבני הזוג נלחץ ובוחר בדרכו של בן זוגו. דבר זה עלול ליצור מצב שבו אחד מבני הזוג שרוי בפער עם האני מאמין שלו ועם האותנטיות שלו. פער כזה נקרא “פער יושרה”. מצב זה גורם לאדם לחיות בדרך שהוא אינו מאמין בה ולכן אינה מתאימה ליושרה שלו. חיים עם פער ביושרה מייצרים כל הזמן חוסר שקט ואובדן אנרגיה ואיתם – חיכוך מתמשך. זהו סוג של קורבנות (להרחבה ראו מאמר “הקשרים בין חירות קורבנות ומניפולציה“)
  • בחירה של אחד מבני הזוג להתנסות בדרך של השני. העובדה שאנשים שונים רואים דברים אחרת, מתמודדים עם דברים אחרת ומאמינים בדברים שונים נחווית הרבה פעמים כבעיה. עם זאת, ניתן לראות בזה סוג של שפע. שונות = הרבה סוגים = שפע, ולכן עובדה זו כשלעצמה היא יתרון ולא חיסרון. כאשר אני מתבוננת על עניינים שונים בחיים מתוך סקרנות, מתוך השאיפה לדעת מהי המתנה שהפער הזה יכול להעניק לי, אני מגלה הרבה פעמים שהפער פותח בפניי דרכים שלא הכרתי (ראו הרחבה בהמשך)
  • דרך נוספת לחיפוש פתרון לפער, כזה שיתאים לשני בני הזוג, היא דו-שיח win-win (ראו מאמר “תקשורת מאפשרת בזוגיות ודו-שיח Win-Win” )

טיפול בפערים

כפי שאמרנו, אך טבעי הוא שפערים יופיעו בכל שותפות שהיא ובכל אירוע שכולל שני אנשים ומעלה הפועלים יחד למטרה משותפת. ההתייחסות לפער כאל דבר טבעי תקל עלינו גם את המפגש עם הפער וגם למצוא לו פתרון.
ישנן כמה נקודות חשובות שיעזרו לנו להתקדם כאשר אנו פוגשים פער:

  • בדיקה עם עצמנו: האם זהו פער שסביר לנו לחיות איתו ופשוט להמשיך הלאה, או שהפער גדול מדי ואנו צריכים לפעול כדי שייפתר
  • הכרה שלנו את עצמנו ואת הדברים שיכולים לעזור לנו ברגע שאנחנו מתמודדים עם פער
  • הכרת דרכים שבהן ניתן לפעול כדי להקטין פערים או אף לשחרר אותם בעבודה פנימית עם עצמנו, ללא מעורבותו של האחר
  • לגלות סקרנות שתאפשר לנו לחשוף את המתנה שהפער מזמן להתפתחות שלנו
  • תקשורת טובה שתאפשר לנו שיתוף עם בן זוגנו בנושא והשתתפות של שנינו בחיפוש פתרון
  • סבלנות. דרוש זמן למצוא את הדרך לטיפול בפער. סבלנות תיתן לנו את הזמן הדרוש כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפער
  • במקרה שלא ניתן לפתור את הדברים באופן מיידי, התחושה שהזוגיות שלנו היא מקום בטוח עבורנו גם כשיש בה פער תחזק אותנו עד פתירת הפער
  • היכולת להרגיש חשוב בזכות עצמי, לעמוד על שתי הרגליים שלי ללא תלות בשני, תאפשר לי לגשת לפתרון הפער ממקום בטוח ופתוח לרעיונות שונים

תכנון האנרגיה בעבודה עם פערים

פער, אם כן, מייצר חיכוך וחיכוך עולה לנו באנרגיה. ככל שאנו פוגשים יותר פעמים בפער, כך תגדל השפעתו על היחסים שלנו וייווצר ריחוק בין בני הזוג. ברגע שאנו מרגישים שהפער מפריע לחיים, זה הזמן לעבוד איתו.
חשוב להבין: עבודה עם הפער גם היא מייצרת מתח וצורכת אנרגיה, אך לפחות מצב זה הינו זמני עד שנפתור אותו.
בזוגיות יכולים להתקיים כמה וכמה פערים בו בזמן וחשוב לעבוד על כל פער בנפרד – ובזמנים שונים. במצב כזה תהיה כל האנרגיה שלנו זמינה לפתרון של כל אחד מהפערים וגם נוכל ליהנות מסגירת הפער ולהתמלא באנרגיה מחדש לפני העבודה על הפער הבא.

בחירה בהתנסות בדרך של השני

כאשר יש פער הוא מפגיש אותנו עם תפיסת עולם מסוימת שלנו ועם העובדה שישנה גם תפיסת עולם אחרת (זו של בן זוגנו). התקדמות עם הפער מבקשת מאיתנו קודם כל להציב בכנות סימן שאלה לגבי אמיתותה של תפיסת העולם המסוימת שלנו, שלאורה חיינו עד כה. אם יש תפיסות עולם שונות בנושא, איזוהי הנכונה? האם יש בכלל אחת נכונה?
לדוגמה, לאמנון יש יכולת טובה לראות את ההווה על כל פרטיו באופן מדויק. לבת זוגו לילך יש כישרון לחזות לאן דברים מובילים בעתיד. כל עוד ראו בני הזוג בשונות ביניהם פער באופן שבו כדאי לפעול, הדבר הכביד על חייהם ויצר ריבים רבים. כאשר הגיעו אליי, הם היו מותשים מן הוויכוח שלא יכלו להכריע לגביו: האם להמשיך להתגורר בשכירות או לקנות דירה? לדעת אמנון, שגרת החיים שהם מנהלים משרתת אותם היטב ולא כדאי לערער אותה בהחלטה שתשנה את חייהם. לילך לעומת זאת הייתה משוכנעת שהחיים חייבים להשתנות, במוקדם או במאוחר, עם הרחבת המשפחה, וכי עליהם לפעול עכשיו למען עתידם. המחלוקת הזו השפיעה על כל מערכת היחסים בין בני הזוג ובתהליך המשותף שהשניים עברו, כאשר למדו זה את דרכו של זה, הם שמחו לגלות שבעצם ניתן לחבר את היכולת לראות את ההווה עם היכולת לחזות לאן הדברים מובילים. למשל, כאשר תכננו את הרחבת התא המשפחתי שלהם, התחברה היכולת של אמנון לארגן את התקציב החודשי בהווה עם היכולת של לילך לראות את ההתקדמות הכלכלית שלהם לאורך השנים, והם הצליחו – יחד – לארגן את ההוצאות כך שניתן היה לאפשר את השינויים שלילך ראתה בעיני רוחה. בשלב הזה היה ברור לשני בני הזוג מהו
הרווח של כל אחד מהם מדרכו של השני.
השיתוף ביכולות המשלימות היווה פתרון יעיל גם להווה וגם לעתיד והרחיב את היכולות שכל אחד מהם הביא לחייהם המשותפים. זהו בדיוק המקום שבו השלם עולה על סך חלקיו. בדוגמה שלעיל אפשר לראות מהו הפוטנציאל של פער ולמה כדאי לגשת לפער מהמקום של חיפוש המתנה שהוא מביא לחיינו – במקום הפרעה.

בניגוד לדעה הרווחת, גם עבור ילדיהם של בני זוג קיומן של דעות שונות הוא יתרון ולא חיסרון. מצב זה מאפשר לילדים להכיר ולפתח את החוויה שריבוי אפשרויות אינו התנגשות אלא שפע, מקום של חופש, פתיחות ואפשרות לנשום.

במקרים מסוימים כדאי לנו להסכים, לזמן מסוים, לנהל את החיים לאור התפיסה השונה של בן זוגנו. המטרה היא לחוות את החיים שלנו ממקום שונה ואולי לפגוש משהו חדש שיהווה רווח לחיינו. לפעמים עצם ההימצאות בתוך בדיקה אמיתית ומכל הלב יכולה לפתוח לנו דרך חדשה ולשחרר אותנו מתפיסת עולם והתנהגות שמגבילות את החופש שלנו. הרווח שלנו במצב הזה הוא עוד חופש בחיינו. זוהי מתנה חשובה שאנו מקבלים בזכות העובדה שהסכמנו לבדוק את הפער לעומקו ואת דרכו של בן זוגנו. ההתנסות בדרך של בן הזוג לפעמים מאפשרת לנו למצוא דרך שלישית שתתאים לשני בני הזוג.
הניסיון שניקח על עצמנו, לחיות באורח שונה מההרגל שלנו, יכול לעזור לנו לפתח כוחות פנימיים שייווצרו מן המפגש עם מקומות שבדרך כלל נמצאים באזורי אי-הנוחות שלנו ועם דרכים שיש בהן חוסר ודאות עבורנו וכן להרחיב את הגמישות שלנו (שזהו עוד אלמנט של חופש לחיים שלנו).
כאשר נסכים לניסוי כזה, כדאי גם להגדיר אותו מלכתחילה כ”ניסוי”. כך בן זוגנו לא יפתח ציפיות לא ריאליות כלפיו ואנחנו נחוש יותר בטוחים ביכולת שלנו לחזור לדרך שלנו המוכרת, אם זה מה שנבחר לעשות. ביטחון זה יאפשר לנו להיות מכוונים להתבוננות על מה שקורה לנו בהתנסות. בכל מקרה, אם נרגיש שהדרך הזו לא מתאימה לנו, כאשר בן זוגנו יראה שניסינו ובדקנו באמת את הדרך שלו, הוא ירגיש אחרת ממצב שבו לא עשינו בדיקה כזו.
חשוב מאוד שבחירת התנסות כזו תלווה בהבטחה פנימית לעצמנו “מה שלא יתאים לי לא יימשך בחיי, ואני מבטיח לי להישאר נאמן לעצמי”. אם הדרך החדשה מייצרת פגיעה בגבולות שלא מתאים לי לעבור או שהיא גורמת לפגיעה בצרכים הבסיסיים שלי, חשוב למצוא דרך להשלים את הגבולות שלנו ואת הצרכים הבסיסיים שלנו כדי לאפשר את ההתנסות עם הדרך החדשה. פתרונות חדשים אלו גם הם יעזרו לנו לפתח גמישות.

גישור על פערים היה גם האתגר שעמד בפני רחל ויהודה, שמימי נעוריהם אהבו לצאת לבלות. שניהם אהבו דברים דומים והבילוי היה חשוב להם גם כזמן איכות משותף וגם לצבירת חוויות משותפות. כל פעם אחד מהם העלה רעיון, בדק עם השני אם זה מסתדר ומתאים ונוצר בילוי. עם השנים, כשנולדו הילדים ושניהם התקדמו בעבודה, כשאחד מהם העלה הצעה לבילוי, השני לא היה פנוי. בני הזוג נוכחו לדעת שכבר תקופה ארוכה הם אינם יוצאים לבלות. ליהודה היו חשובות מאוד הגמישות והיכולת להחליט באותו הרגע, ורחל כבר התרגלה שצריך להזמין שמירה לילדים ולהתארגן מראש. הרעיון של בילוי מתוכנן היה קשה ליהודה. מכיוון שבפועל האפשרות השנייה לא קרתה, החליט יהודה למצוא דרך שבה הוא יוכל ליהנות גם מבילוי מתוכנן. היה ברור שהאתגר של יהודה הוא פנימי ולכן הוא בדק למה כל כך חשובה לו הספונטניות של הבילוי. יהודה גילה שאם הבילוי מתוכנן, הוא מפתח כלפיו ציפיות לא סבירות והדבר פוגם בהנאה שלו. בעזרת עבודה פנימית הוא למד לשחרר את הציפיות והצליח ליהנות גם מבילוי שתוכנן מראש. כדי להשלים את הצורך שלו בבילוי לא מתוכנן, הוא יצר מסגרת כזו עם חבריו בנוסף לבילויים המתוכננים עם בת זוגו. במצב החדש התמלאו כל הצרכים שלו.

השיח בנושא הפער, החלטה על התנסות בדרך חדשה כזו, מעקב משותף ומציאת פתרונות שיתאימו לשני בני הזוג עדיף שייעשו בדו-שיח Win-win. במקרה כזה יש סיכוי רב שנמצא שהעיסוק בפער קירב אותנו זה לזה וחיזק את הזוגיות שלנו.

במקרה שבן הזוג אינו יכול להיות חלק מהדו-שיח הזה, ניתן לקיים אותו בתוכנו – בין הגברי והנשי שלנו (ראו מאמר “זוגיות הגברי והנשי שבתוך הנפש” ) – ולקדם את המרחב והחופש הפנימיים שלנו ללא מעורבות של בן הזוג. מניסיוני בנושא זה, התרחשות פנימית מעין זו תקדם את הזוגיות ואת הטיפול בפער גם אם בן הזוג אינו שותף לה.

חיפוש משותף לפתרון הפער

את העבודה עם פערים בזוגיות יש להתחיל דווקא מהדבר ההפוך: להתמקד במטרה המשותפת שלנו. הידיעה שאנו יחד מפני שמשהו חזק מחבר אותנו ויש לקשר חשיבות עבורנו תיתן לבני הזוג את הכוח שיצטרכו למהלך פתרון הפער. לדוגמה: אחרי שנים אחדות שבהן מיכל ואמיר גרו יחד בדירות שכורות, הם החליטו לחפש דירה לקנייה, דירה שתהיה שלהם. כאשר התחילו לדבר על איזו דירה ולבדוק את התשתית הכלכלית שלהם התגלה פער בין הצרכים שלהם מדירה ובין היכולת הכלכלית שלהם לקנות דירה כזו. לאמיר היה חשוב לא להיכנס לחובות גדולים מדי שיפגעו בתחושת החופש שלהם והוא גם לא רצה להתרחק ממקום העבודה. מיכל רצתה שהדירה תהיה נוחה ומתאימה לחיי משפחה מורחבת. הפער שהתגלה הכביד עליהם ועל הקשר שלהם. בשלב הראשון הם בדקו מהו הדבר החשוב להם ביותר וגילו כי הזוגיות שלהם היא הדבר החשוב ביותר עבורם. מנקודת מבט זו היה להם יותר קל להגדיר מה הם הדברים הבאים החשובים ולמצוא את הפתרון למגוריהם העתידיים באופן הטוב ביותר. כאשר בחנו כל נושא מול הדבר החשוב ביותר, ניתן היה לייצר סדר עדיפויות בין הצרכים שלהם ולמצוא את הפתרון האפשרי והמתאים ביותר לשלב הזה. מתוך ההיזכרות שהיחד שלהם הוא החשוב ביותר, היה להם גם יותר קל לפעול ביחד ולחשוב ביחד ולא לחוש שהם אחד נגד השני.
המטרה המשותפת תמיד תימצא ברובד אחד גבוה יותר ופחות פרקטי. זיהוי המטרה המשותפת יכניס לדיון את כוחות החיזוק של הקשר, יביא את האהבה אל הדיון וירכך את אופיו. זיהוי המטרה המשותפת מכוון את הפעולה המשותפת של בני הזוג.

פער בזוגיות קורה בשלושה מצבים:

  • סתירה בעקרונות המנחים של הפתרון
  • הבדל בצרכים הבסיסיים של שני הצדדים
  • כאשר יש התנגשות בין פתרונות שונים

סתירה בעקרונות המנחים בין בני זוג

מהי סתירה בעקרונות המנחים בין בני זוג? עיקרון מנחה הוא עיקרון שחשוב לאדם, שהפעולה שתיבחר, תיבנה על פיו. למשל, לא להיכנס לחובות גדולים שיכבידו על העתיד ועל הגמישות להחליף מקומות עבודה; לאפשר להורים לגדל את ילדיהם; לקבוע זמן משותף לבילויים; לצאת לטיולים בטבע; לפגוש את המשפחה המורחבת ועוד ועוד.
כאשר יש סתירה בעקרונות המנחים של כל אחד מבני הזוג, חשוב לדבר על כך ולזהות את השוני. ראשית, ניתן לרדת לשורש העקרונות המנחים ולפרק אותם לחלקים שמהם אפשר יהיה לבנות עיקרון אחר, פחות מתנגש.
אם איננו מצליחים להתקדם עם הפער בעקרונות, חשוב לזכור שבני האדם משתנים וייתכן שעם הזמן העיקרון שלנו או של בן זוגנו גם הוא יכול להשתנות. במצב כזה מה שניתן לעשות הוא להתמקד בהבנה שכרגע זהו בן הזוג שבחרנו, עד שיחליט לפעול אחרת. כעת נשאר לנו לבדוק אם אנו יכולים לחיות בינתיים עם הפער הזה או לא. כמו כן, אנו יכולים להחליט להישאר עם הפער הזה ולבקש בתוכנו שיום אחד הפער הזה ייסגר מעצמו. קבלת האחר כמו שהוא היא המפתח לשינוי שלו ושל תפיסות העולם שלו והפער הוא כוח מדרבן לשינוי.

כאשר הצרכים הבסיסיים שונים דו-שיח WW הוא הכלי המתאים. תהליך הדו-שיח, כאשר נגיע למצב שבו נזהה את הצרכים הבסיסיים השונים, יקל עלינו למצוא את הדרך שבה כל הצרכים הבסיסיים של בני הזוג יתמלאו. גם אם נראה לנו שהצרכים הבסיסיים של בן הזוג הם לא הגיוניים, כל אדם חייב לקבל מענה לצרכים הבסיסיים שלו בזמן שהם נדרשים. עם זאת, יש להקפיד שהאופן שבו האדם ממלא את הצורך יתאים לשני בני הזוג. בנוסף, חשוב להבין שהצרכים הבסיסיים שלנו לא תמיד קבועים ויכול להיות שבעתיד אחד מהם ישתנה. אנו יכולים – ואף כדאי – להזמין מתוכנו את האפשרות שכך יקרה.

המצב השלישי כאשר יש התנגשות בין פתרונות קורה, כאשר בני הזוג מגיעים לפתרונות לחוד, ללא ידיעה של השפעת הפתרון על בן הזוג שלהם. כאשר אחד מבני הזוג מוצא פתרונות שמתאימים לצרכים שלו, אבל לא לאלו של בן זוגו. פתרון הוא שלב סופי בתהליך, וכאשר אנחנו מגיעים עם פתרון, לבן הזוג בעצם אין חלק בתהליך, לא מתקיימת שותפות ואין מקום לדו-שיח. כאשר אנו מגלים שנקלענו למצב מעין זה, עלינו לחזור אחורה לשלב הצרכים הבסיסיים ולפעול ביחד מתוך הדו-שיח WW כדי ליצור מצב שבו יש מקום לצרכים הבסיסיים של כל אחד מבני הזוג.

תרגיל:
1. בחרו בפער ביניכם לאדם אחר שמפריע לחיים שלכם, פער שקיים בזוגיות שלכם או עם כל אדם שהוא. עברו שוב על המאמר וראו מה מתוך הכתוב עובד עבורכם:

  • איזו התייחסות בחרתם עבור הפער עד היום (הסעיף “התייחסות לפער”) ומהי ההתייחסות שאתם בוחרים עכשיו?
  • בדקו מהו המצב של הפער לפי שלושת מצבי הפער לעיל (סתירה בעקרונות המנחים, הבדל בצרכים הבסיסיים, התנגשות בין הפתרונות)
  • בדקו עם עצמכם מה תוכלו לפתור בעבודה פנימית שלכם. ייתכן שתוכלו לפתור את הפער כולו או רק חלק ממנו. כל חלק שתוכלו לפתור בעצמכם הוא צעד חשוב לפתרון הפער
  • בדקו מה עובד עבורכם מתוך הסעיף “טיפול בפערים”

2. עשו רשימה של הפערים שיש בזוגיות שלכם כיום (אין טעם לפתור דברים שכבר אינם במציאות שלנו). חזרו על התרגיל לעיל עם פערים נוספים, אולם זכרו לעשות הפרדה בין העבודה עם פער אחד למשנהו, זהו תרגיל מעייף.

סיכום
על אף האתגר שפערים מביאים לחיינו, הבחירה לראות בפער הזדמנות להתפתחות ולהתקרבות היא מפתח לפתרון פערים שיחזק הן אותנו והן את הזוגיות שלנו. גיוס המטרות המשותפות יעזור לנו לשים סדרי עדיפויות ברורים יותר שיקרבו את פתרון הפער וישמרו על הזוגיות שלנו.


קטגוריות: זוגיות,