סנכרון בין בני הזוג

מאת איריס סובינסקי, יוצרת השיטות "זוגיות הרמונית" ו"המפגש הפנימי"

מהו סנכרון בין בני הזוג?

כאשר שני אנשים מצויים בזוגיות יש ביניהם חוויות משותפות והבנות משותפות, שמאפשרות להם לחיות ולפעול ביחד. בזמן ששני בני הזוג נמצאים יחד, פועל עליהם מעין כוח שמייצר ביניהם סנכרון.

הזמן שבו הם שוהים יחד, הסיפורים שהם חולקים, הדעות שהם מחליפים, ה"אמת" הפנימית שכל אחד מהם משתף בה את האחר, הפעולות שבהן הם משתתפים יחד ועוד, כולם מייצרים ביניהם סנכרון. סנכרון זה, גם אם איננו יודעים עליו, אנו חווים אותו, הוא עוזר לנו לפעול יחד בהרמוניה ולהרגיש נוח זה עם זה.

בשום אופן אין משמעות הסנכרון שאנו נהיים דומים זה לזה או שאנו מאבדים את זהותנו האישית, אלא הוא יותר כמו השמן שמסכך את גלגלי השיניים השונים, שפועלים יחד בתואם, ולא חל שוני בגודלם או בשונות ביניהם. כאשר אנו ביחד, סנכרון זה קורה מעצמו וללא ידיעתנו.

אובדן הסנכרון הזוגי

כל פעם שבני זוג נפרדים וכל אחד מהם יוצא למלאכת יומו, לעבודתו או לנסיעה ארוכה (כל אחד בנפרד), השניים עוברים במהלך יומם אתגרים שיפגישו אותם עם חלקים שונים בעצמם ויחוו חוויות שונות שישפיעו עליהם. מבחינה פנימית, אותו בן זוג, שיצא בבוקר מהבית, יחזור אליו בערב שונה במובנים מסוימים. במקרים רבים, שהייה ממושכת יותר של בני הזוג בנפרד, אף תגדיל את השונות בין מי שהיו ברגע שנפרדו ובין מי שהם ברגע הפגישה המחודשת.

מכיוון שאנו עסוקים במה שקורה לנו במהלך היום ובהתמודדויות עם מה שאנו פוגשים, ומכיוון שהשונות הזו היא בעיקר פנימית, שונות זו הינה בדרך כלל נסתרת מעינינו, אך עבור בן הזוג, שלא ראה אותנו כל היום או כל התקופה וזוכר את מי שהיינו כשנפרדנו ממנו, היא דבר שניתן לחוש בו ולכן נוכחת בין בני הזוג.

מדוע אני קוראת לשונות זו "נוכחת" ולא ברורה או מובנת? מכיוון שכדי שדברים יהיו ברורים, עלינו לדעת אותם בשכל, ובשביל ידיעה מסוג זה אנו זקוקים למידע. אולם כאן מדובר בדברים שחשים אותם ללא מידע ולכן אנו חווים אותם יותר מאשר יודעים אותם.

סנכרון זוגי

כאשר בני זוג שנפרדו לזמן מסוים נפגשים שוב, באופן טבעי מתרחש בדרך כלל תהליך אוטומטי. לתהליך הזה אני קוראת סנכרון מחדש של בני הזוג. תהליך זה קורה כאשר בני הזוג נפגשים ושניהם פנויים להיות בנוכחות זה עם זה. שינוי זה בדרך כלל אינו מורגש.

דוגמה:
ליריב ויוכבד יש שלושה ילדים. בכל בוקר השניים קמים יחד ופועלים כצוות כדי לצאת בזמן מהבית ולפזר את הילדים לבתי הספר. אחר כך הם נפרדים וכל אחד מהם פונה למקום עבודתו. לאחר הפעילות המשותפת של הבוקר הם יוצאים מהבית ממקום של חיבור וקשר חזק ביניהם.

בהמשך היום יוכבד מגיעה לאסוף את הילדים ולבלות איתם ואז חוזר הביתה גם יריב. כשיריב חוזר הביתה גם הוא וגם יוכבד הם אחרי יום שבו פעלו במקומות שונים וחוו חוויות שונות והתחושה הטובה של היחד שלהם מהבוקר כבר נחלשה יחסית לחוויות אחרות שפגשו במהלך יומם.

ברוב הימים יריב מגיע אחר הצהריים ויש לו וליוכבד זמן לשבת ולשתף זה את זה במה שעברו במשך היום. זה השלב שבו קורה ביניהם הסנכרון האוטומטי והם יכולים לשוב ולפעול יחד כצוות בסיום היום, בזמן ההשכבה של הילדים, ולעשות זאת באופן מסונכרן ונעים.

כשיריב מגיע יותר מאוחר מאשר בדרך כלל, לתוך הזמן עם הילדים וההשכבה שלהם, אין לו וליוכבד את הזמן ליצור את הסנכרון ושניהם מתחילים לפעול כצוות למען אותה מטרה אך ממקום לא מסונכרן, שמביא אותם לא פעם למצבים של ריבים.

כשיריב ויוכבד הגיעו אליי, הם ביקשו לדעת מהו הדבר שמייצר את ההבדל בין שני סוגי הימים הללו. וכשהבינו את עניין הסנכרון, השתדלו יותר לקחת מעט זמן לעצמם לפני הפעילות המשותפת, כדי לאפשר לעצמם את הסנכרון, או לחלופין, ידעו להביא בחשבון את היעדר הסנכרון כאשר לא הייתה להם ברירה. בכל מקרה, ההבנה של המצב פוגגה מתחים רבים ביניהם.

כאשר ישנה פעולה טבעית נסתרת, שקורית באופן שוטף ללא ידיעתנו, קשה לזהות את המקומות שבהם היא אינה מתרחשת באופן טבעי, ועוד יותר קשה להסביר ולפתור את התוצאות של אי-הקיום שלה. מכיוון שאנו רגילים לחוש את הדברים הללו, אנו יכולים לחוש שמשהו שונה מתרחש, וכאשר נדע מה הדבר נוכל לכוון את עצמנו באופן פעיל כדי לאפשר לתהליך הסנכרון את ההזדמנות לקרות.

את תהליך הסנכרון ניתן וכדאי להתחיל עוד לפני הפגישה שלנו עם בן זוגנו.

וכך תיארו את הדברים אנשים שונים ששוחחתי איתם על נושא הסנכרון:

  • "בחוויה שלי השדות האנרגטיים שלנו מסונכרנים מחדש. במשך היום חוויתי דברים והתחדשתי, הוא חווה דברים והתחדש ועכשיו יש תהליך התעדכנות והסתנכרנות הדדי".
  • "זהו באמת חלק משמעותי בתהליך הקרבה שלנו. סנכרון של השדות האנרגטיים, טלפתיים, רגשיים, תודעתיים וחושניים. אפשר לחוש את זה מאוד בבירור בעת חיבוק ארוך. כמו מים בכלים שלובים".
  • "כל אחד מאיתנו מגיע מהיום שלו ועם אוסף החוויות היומיות שעברו עליו וקודם כל משווים טמפרטורה. זה הבסיס, ומשם ממשיכים להתחבר לשדה המשותף. השוואת לחצים. כמו בחוק הכלים השלובים".
  • "אם מתכוונים 'להיות ממש ביחד', למעשה אהבה אמיתי, אז זה אפשרי רק לאחר סנכרון כזה".
  • "פעמים רבות בחיי חוויתי שכאשר בן זוגי ואני נפגשים אחרי זמן, אנחנו צריכים להיות קצת אחד ליד השני לפני שנוכל להיות ממש ביחד. לשבת, לדבר, אפילו לעשות דברים אחד ליד השני. אני קוראת לכך סנכרון. אני גם יודעת מניסיוני שבלי הסנכרון הזה קשה לי להתקרב".

הדרך לסנכרן מחדש של בני הזוג

  • הדבר הראשון הוא העלאה למודעות של עניין הסנכרון אצל שני בני הזוג. גם אם בהתחלה קשה לאחד מהם לקבל את הרעיון, ההתנסות בפעולת הסנכרון באופן מודע וההשפעה שלה על הזוגיות מגייסות את בן הזוג שלא היה משוכנע.
  • בפעם הבאה שאתם עומדים לפגוש את בן זוגכם, גם אם אתם חיים יחד, עוד לפני המפגש היזכרו בטוב שיש לכם יחד ונסו לדמיין מפגש נעים ביניכם. אם תרגישו שיש בתוככם משהו שלא מתאים למפגש כזה, בקשו מעצמכם להשתחרר ממנו כדי להגיע לפגישה עם בן זוגכם נקיים מהשפעות זרות.
  • כשאתם נפגשים עם בן הזוג עצרו ותנו לעצמכם זמן להיות ביחד, ללא עשייה. אפשר לשבת בזמן הזה לשתות יחד, לשתף במה שעבר עליכם במהלך הזמן שלא נפגשתם או פשוט לשבת בשקט זה ליד זה.
  • בזמן זה מתאים גם לשתף את בן הזוג בדברים חיצוניים לזוגיות שמפריעים לכם להיות יחד באופן נעים. זה יעזור לבן הזוג להבין שאם משהו לא קורה, זה לא קשור לזוגיות שלכם או אליו. למשל, שאתם בלחץ מהעבודה שלכם או שמישהו יקר לכם חולה ואתם מוטרדים.
  • זכרו, הסנכרון קורה מעצמו, הוא רק צריך זמן שבו אתם יחד, פנויים מכל הדברים האחרים. פנויים גם משיחות טלפון, טלוויזיה או כל דבר אחר שגוזל את תשומת לבכם.
  • מה קורה במצבים שבהם אין זמן לייצר את הסנכרון? חלק מהסנכרון יכול להיעשות גם בשיחת טלפון בדרך למפגש, או בכל דרך של העברת מידע מקדים, כולל המידע מה מרגיש כל אחד מבני הזוג אחרי היום שעבר. בכל מקרה, חשוב להבין שיש לכך משמעות ושהיא מתבטאת באיכות המפגש בין בני הזוג.
  • אם אין זמן לסנכרון ויודעים את משמעות המצב, אפשר לחלק את התפקידים כך שיהיה צורך בכמה שפחות אינטראקציה משותפת כך שכל אחד מבני הזוג יפעל באופן עצמאי עם מינימום קשר לבן הזוג האחר, כך שיהיה קל יותר לתפקד גם ללא הסנכרון. חלוקה של מאמץ משותף לחלקים שאין ביניהם קשר היא מאתגרת.
  • חשוב ביותר להקדיש זמן ליצירת סנכרון על ידי זמן משותף ברגע שאפשר!

אחרי פרידות ממושכות, כמו נסיעה לחו"ל של אחד מבני הזוג, ייתכן שתצטרכו זמן רב יותר לסנכרון. השינויים שחלו בזמן הפרידה גדולים יותר וכך גם הזמן שיידרש לסנכרון. שיחות בזמן שנמצאים רחוק זה מזה יעזרו להקטין את הפער שנוצר בזמן ההיעדרות.

מכיוון שהסנכרון דורש זמן של נוכחות משותפת קרוב לזמן המפגש, חשוב לתכנן ולהקדיש לכך זמן מראש. חשוב במיוחד לעשות זאת דווקא כשלוח הזמנים צפוף והמשימות מרובות.

דוגמה:
יעל ורביד אהבו מאוד זה את זה. בשלב מסוים, כחלק מעבודתו, החל רביד לנסוע בכל שבוע לארבעה ימים. בימים הללו יעל גידלה את הילדים וטיפלה בבית. כשרביד היה חוזר, הוא לא היה מעורב במה שקורה בבית ולא מצא דרך להשתלב בשגרה של הבית וכך נותר מחוץ לחוויה המשפחתית. בנוסף, הוא עבד מהבית גם בסופי השבוע ולכן גם אז היה בעצם מנותק מהאירועים המשפחתיים. המרחק בין יעל, שהייתה שקועה בגידול הילדים, ובין רביד, שהיה שקוע בעבודה, הלך וגדל. לאט-לאט היו יעל ורביד פחות ופחות ביחד והיחד שכן היה – היה פחות נעים.

בשלב מסוים רביד סיים פרויקט בעבודתו וחיכה לפרויקט הבא. בהפוגה שנוצרה בעבודתו, הוא פתאום היה נוכח במה שקורה בבית ובאתגרים עם הילדים והתחיל להבין את חייה של יעל ולהשתתף בהם. כך חזרו העשייה המשותפת והחברות לחייהם.

כשרביד קיבל את הפרויקט הבא, חיפשו בני הזוג דרך לשמר את המעורבות והשותפות שלהם, גם כאשר רביד נמצא רוב ימי השבוע מחוץ לבית. שיחות טלפון במהלך השבוע וסנכרון ביניהם, כשרביד מגיע לסוף השבוע, עזרו להם להתקרב זה לזה וגם לשמור על הקרבה שהושגה ביניהם.

התבוננות

  • אתם מוזמנים לבדוק מה קורה לכם כשאתם נפגשים עם בן הזוג שלכם אחרי פרידה של יום או יותר: מה ההבדל בתחושה שלכם אליו? ומה ההבדל בין מה שאתם מצפים שיהיה ביניכם ובין היחסים ביניכם במציאות לאחר הפרידה.
  • בפעם הבאה שאתם נפרדים ונפגשים, נסו לפעול לפי הכתוב לעיל.
  • אחרי כמה פעמים שתנסו לעשות זאת, בדקו מה קורה ביחסים ביניכם יחסית למצב שלפני שהתחלתם לייצר את הסנכרון באופן מודע.

סיכום

המרחק שקיים במשך היום בין שני בני הזוג מייצר אתגר במפגש ביניהם. תשומת לב לעניין ומודעות תאפשר לכוחות טבעיים של סנכרון לפעול והזוגיות תוכל לעלות שלב.


קטגוריות: זוגיות,