נפש האדם, בין רוח וחומר

האתגרים של הנפש כמחברת בין עולמות הרוח לעולמות החומר

מאת: איריס סובינסקי, יוצרת השיטה "זוגיות הרמונית"

במהלך עבודתי אני נתקלת בתפיסות והתייחסויות שונות לנפש האדם. את המידע שאני מציגה כאן ריכזתי מתוך כתבים שונים וגם מתוך חוויותי שלי בעולם, כאדם פרטי וכמטפלת. גישתי לטיפול באנשים מתבססת על ראיה זו של הנפש.

מרכיבי האדם

בני האדם מורכבים מחלקים רבים אשר ממלאים תפקידים שונים בקיומנו ובמהותנו. הנפש היא אחד מתוך אותם חלקים המרכיבים אותנו: היא שונה מהגוף הפיזי שאותו ניתן לחוש באמצעות חמשת החושים הפיזיים, וגם שונה מהנשמה (החלק הרוחי שלנו), שאינה מוחשית כלל בעולם הפיזי והיא מקורבת לעולמות הרוח ולחלקים שלנו שמעבר לחיים האלה.

הנפש מקשרת בין הגוף הפיזי לחלק הרוחי (הנשמה). המשמעות של חיבור בין הגוף הפיזי לנשמה היא חיבור בין עולם הרוח ועולם החומר. חיבור כזה הוא מורכב ומאתגר מאד שכן שני החלקים שונים ביותר אחד מהשני, האחד שייך לעולם הרוח שהוא עולם אינסופי והשני לעולם החומר שהוא סופי.
מרכיב נוסף הוא "האני", המתבונן על כל חלקי האדם. "אני" זה יכול לבדוק, לחשוב ולבחור את הדרך, הוא גם יכול לפנות ולבקש מהחלקים השונים שלנו לפעול למען מטרות משותפות.
כל חלק עושה את הפעולה באופן הרלבנטי עבורו ותחת התנאים של העולם שאליו הוא שייך.
לדוגמה, נתבונן על מצב בו יש לנו חזון ליצור משהו חדש בעולם:
מצד אחד, ברמת החומר קיימים אילוצים כגון זמן, מרחק ומשאבים סופיים שעשויים להשפיע מהותית על מימוש החזון, להאיט ולהגביל את ביצועו. הגוף הפיזי כפוף לצרכים אנושיים פיזיים שונים, כגון שינה, פרנסה ועוד שאינם תופסים בהכרח מקום בחזון, אך מגבילים ומאטים את ביצועו.
מצד שני, ברמת הרוח לא קיימות מגבלות כאלה המשפיעות על אפשרות מימוש החזון.

לעומת הפערים האלה, כאשר חזון מוגשם בעולם החומר נוצרים יופי ושלמות: כך אנו בוראים את הרוח בחומר. זו חוויה אשר ממלאת אותנו בסיפוק רב ובאושר גדול, ומהווה מטרת חיים עבור ואנשים רבים. לחוויה זו אנו קוראים הגשמה והיא נחווית כתחושת סיפוק מלא.

כל מרכיבי האדם פועלים למען טובתו. יחד עם זאת, עקב השונות הרבה ביניהם ואילוצים שונים, נוצרים קונפליקטים פנימיים המעיבים על תפקודו של האדם ושלמותו הנפשית.

כיצד מגשרת הנפש בין הרוח והחומר

הנפש, המקשרת בין הנשמה והגוף הפיזי, מתרגמת את החזון מעולם הרוח לביצוע בעולם החומר. זהו תפקיד מאתגר הדורש מהנפש לקחת בחשבון את הצרכים הרבים והשונים שלנו כבני אדם ולתאם ביניהם.

חלק מאותו חיבור וקישור בין רוח לחומר נאסף בעבר לתוך חוקי התרבויות והדתות השונות ועקב כך הוקל העומס מעבודת הנפש. היום, כשחלקים גדולים מהאנושות נפרדים מחוקי הדתות והאדם הופך ליותר אינדיבידואלי , נשאר התפקיד כולו בידי הנפש וה"אני".

הנפש כמגשרת בין צרכי הפרט והחברה

האדם כישות חברתית מנסה למצוא את מקומו בחברה, ומבצע פעילויות רבות כדי ל"השתייך" לקבוצות שונות. ה"שייכות" היא צורך פנימי חשוב בכל גיל. כדי להתקבל כחבר בחברה מסוימת על האדם למלא כללים שונים בהתאם לקבוצות השונות.
כבר מתחילת חיינו אנו מפתחים ולומדים את היכולת להשתייך ולגלות מה עלינו לעשות לשם כך. כאשר הקבוצה הראשונית שלנו, המשפחה, מלמדת אותנו בגיל צעיר להעדיף את כלליה על פני הצרכים שלנו, אנו נוטים לאמץ העדפה זו כדפוס נפשי להמשך חיינו.
כאשר אנו גדלים, הנפש מנסה לתמרן בין  מכלול הצרכים הפרטיים שלנו לבין הדרישות של קבוצות ההשתייכות שלנו. דפוסים מהעבר, כמו שהזכרנו קודם, מכבידים על פעילותה ומעמידים אותה בפני קונפליקטים, אפילו עד כדי יצירת מצב בו לא נוכל לענות על צרכים בסיסיים שלנו.

החיבור בין הצורך שלנו להגשמה בעולם, הצורך לחיות בחברה והצורך למלא את צרכי הקיום הבסיסיים שלנו תחת אילוצי העולם הפיזי (משאבים סופיים) יוצר את המורכבות הרבה איתה מתמודדת נפש האדם.

האדם כישות חופשית

התמודדות עם המורכבות הרבה הנ"ל מחייבת את האדם להיות קשוב לעצמו, ולנסות חדשות לבקרים דרכים שונות ליצירת איזון פנימי. תחושת החופש הפנימי הינה מפתח לגמישות הנדרשת בהתקדמות מאוזנת בשביל החיים המתפתל והמשתנה. חופש פנימי כזה מאפשר לנו לנסות כיוונים חדשים ולוותר על תפיסות עולם ששירתו אותנו בעבר אבל מפריעות לנו כשהסיטואציה השתנתה.

אדם כזה משול לחוקר הבוחן שוב ושוב את מצבו ומוכן לשנות דפוסים ותפיסות עולם ועל ידי כך לשחרר את עצמו מחדש להמשיך את דרכו בכיוון הנכון עבורו בכל שלב וסיטואציה.

החברה בה אנו חיים היום מכבידה בחוקיה ובמגבלותיה על האדם. אדם חופשי נדרש לעיתים להסביר את מעשיו ולא פעם להילחם על דרכו. היכולת שלנו להיות שונים ולבחור בדרך שהיא חדשה לסביבתנו דורשת אומץ, ביטחון עצמי, ואמונה בדרך ובחשיבות המטרה.
המטרות אינן חייבות להיות נשגבות, ואין להפחית בחשיבות מטרות הנראות לכאורה יומיומיות כגון שלום בית, חינוך ילדינו ושמירה על ערכינו הבסיסיים.

האתגרים הנפשיים של האדם

המציאות מעמידה אותנו לעיתים בפני הכורח להיכנע לאילוצים ולתכתיבים של החברה שסביבנו תוך וויתור על הצרכים שלנו. הצרכים הללו יכולים להיות בסיסיים כמו שעות שינה (תשאלו כל אם), או צרכים של מהות כמו הגשמה אישית מול פרנסה. האופן בו אנו מתמודדים עם הקונפליקט בין הצורך לחיות לפי הערכים שלנו לבין וויתור עליהם כדי להיות שייך, הינו בעל משמעויות קריטית עבור בריאות ושלמות הנפש שלנו.
קונפליקט דומה עשוי להיווצר בין צרכים פנימיים שלנו. לדוגמא, כאשר אנו יוצאים לדרך בעלת חשיבות להגשמה העצמית שלנו, לפעמים אצה לנו הדרך ואנו פועלים מהר יותר מהיכולות שלו באותו הזמן. פתרון הקונפליקט  במקרה זה מחייב את הנפש שלנו לעצור ולבסס את היכולות העצמיות שלנו לפני שנמשיך בדרך ההגשמה , וזאת כדי להגן על עצמנו.

סיכום

שלמות הנפש שלנו היא גם בידינו. לקיחת אחריות עליה משמעותה לתת מקום בתוכנו לכל הקונפליקטים שמשפיעים עלינו, לכבד אותם ולחפש דרכים חדשות כדי להתמודד איתם.
החופש הפנימי הוא מפתח מרכזי בשמירת שלמות הנפש ומשום כך מהווה יעד חשוב בהתפתחות האישית של כל אחד מאיתנו.
אני מזמינה כל אחד ואחד לבדוק עם עצמו ולנסות לזהות היכן נמצאים פערים:

  • בין הצרכים האישיים שלך לבין מה שמתאפשר בחברה ובקבוצות אליהן את/ה שייך/שייכת
  • בין הערכים שלך לאילו שסביבתך מכבדת
  • בין הכוחות שלך לבין הכוחות שאת/ה רוצה שיהיו לך
  • ומה עליך לעשות כדי לקדם את החופש הפנימי שלך.

בדיקה כזו מאפשרת לנו לסמן לנו את מטרות ההתפתחות הבאות עוד לפני שנרגיש את הקשיים בתוך החיים, ולפעול למען שלמות הנפש שלנו מבעוד מועד. בהצלחה!

מידע נוסף ניתן למצוא באתר: http://iris-sovinsky.com


קטגוריות: התפתחות,