להיות אדם רגיש מאוד

קווים לדמותם של "אנשים רגישים מאוד" ומה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות חייהם

פורסם בירחון אדם עולם בגיליון חורף 2014

מאת איריס סובינסקי, יוצרת השיטה "זוגיות הרמונית" ו"המפגש הפנימי"

כאדם רגיש מאוד עברתי בחיי אתגרים רבים, שאותם הפכתי לידע ושממנו צמחו שיטת הזוגיות ההרמונית והמפגש הפנימי. מתוך עבודתי אני רואה בין האנשים הרגישים מאוד שאיתם אני עובדת שהחיבור לחיים על כל חלקיהם נתפס לא פעם כאתגר גדול.

"תינוק בכיין!" "שפן!" "אתה מקלקל הכל!" מזכיר לכם משהו? ואולי גם אתם נתקלתם בהערה, שלא נאמרה מתוך כוונה רעה: "אתה פשוט רגיש מדי"? כך מתחיל הספר ששינה את חייהם של אנשים רבים מאוד בעולם, האנשים הרגישים מאוד, שפגשו לראשונה את הספר או את המושג הזה. שימו לב לאופן הניסוח: רגישים מאוד, לא רגישים מדי. תכונה חיובית, לא עניין שלילי שצריך לשנות.

בשנת 1996 פורסם בארה"ב הספר "אדם רגיש מאוד, לצמוח כשהעולם מציף אותך" ("The Highly Sensitive Person"). הספר הוא תוצאה של מחקר בן 20 שנה שנעשה על ידי ד"ר איילין ארון, פסיכולוגית קלינית אמריקאית ידועה, העוסקת בטיפול באנשים רגישים מאוד. פרסום הספר הביא למהפך בתפישת המושג "רגישות" – מבעיה לאיכות חשובה ובעלת משמעות וערך.

הספר מתאר את מצבם המיוחד של אנשים רגישים מאוד לאורך השנים. בגלל מבנה האישיות שלהם, שסימן אותם כחריגים בקרב אוכלוסייה רגילה, הם הצטיינו בתפקידים ובמקצועות ייחודיים: אנשי רוח, אינטלקטואלים, מרפאים, אמנים, מורים ואנשי דת. הם היו יועצי המלך, אך מעולם לא היו המלך או הלוחמים. מכיוון שבעבר מעולם לא נבדקה השאלה האם האנשים שהשאירו את חותמם בעולם הם רגישים מאוד, קשה יהיה להוכיח זאת, אך קרוב לוודאי שאנשי מופת מפורסמים – כמו אפלטון, לאונרדו דה וינצ'י או יאנוש קורצ'אק, איש חינוך יוצא דופן שחש היטב את הלכי הרוח של היתומים שבהם טיפל, ועוד דמויות שתרומתם לעולם עדיין מהדהדת בחיינו – היו אנשים רגישים מאוד. גם בלימודי  האנתרופוסופיה, בקורס שנקרא "המורים הגדולים של האנושות", חוויתי את אותם מורים כאנשים רגישים מאוד.

אנשים רגישים מאוד הם בעלי חושים מחודדים ולכן הם רואים מצד אחד שפע של פרטים מצד אחד ואת התהליך שמתרחש לאורך זמן מצד שני. הם רואים את הקיים שאינו מתאים עוד וגם את מה שחסר. כשהם חיים בחברה, הם חשים את השינוי הנדרש ולכך הם בנויים.
עם זאת, מצב של אין ברירה קשה להם ביותר ובחוויה שלהם עדיף להתאמץ כדי ליצור שינוי ולא להישאר ב"אין ברירה". זאת, בניגוד לאנשים אחרים שבמצב של "אין ברירה" יחושו אולי הקלה על שאינם חייבים להתאמץ. מבנה אישיות זה מוביל את האנשים הרגישים מאוד להיות משני מציאות; אישים בחוד החנית של שינויים חברתיים ותרבותיים וזהו אכן תפקידם וייעודם לאורך ההיסטוריה.

אנשים רגישים מאוד, שהיו כמובן בעברם ילדים רגישים מאוד, נושאים בתוכם את זיכרונות הילדות, שלעתים הם נחווים כטראומות. כילדים רגישים מאוד הם רואים את הצורך בשינוי, אך הוא גדול עליהם והם עלולים לחוש חלשים מול מה שהם חווים כעיוות בעולם. חשוב לומר להם שבעתיד, כשיגדלו, הם ותחושותיהם יהיו שונים ויהיה להם את הכוח להוציא לפועל את מה שנראה להם חשוב.

אנשים רגישים מאוד יהיו בדרך כלל אותנטיים, בעלי יושרה, מצפוניים ורודפי צדק. גם זה חלק ממה שמאפיין את מקדמי האנושות.

אנשים רגישים מאוד קולטים כמויות עצומות של מידע ובשלבים מסוימים בחיים זה מציף אותם. אחד האתגרים שלהם הוא ללמוד לעבד את כמויות המידע, ללא הצפה. ילד רגיש מאוד יכול להיראות מפוזר, עד שילמד לעבד את גודש המידע שהוא קולט. השפע הזה ישמש אותו בעתיד להגשמה שיבחר לעשות. לדוגמה, ילד כזה יכול להפוך לחוקר שצריך לעבד כמויות מידע רבות כדי למצוא את הפתרון לבעיה שהוא מחפש; מורה שעומד מול כיתה ואמור לקלוט מה קורה לכל תלמיד בכיתה בכל רגע; או מרפא שאוסף נתונים רבים על מצב האדם כדי לאבחן את מצבו.

אנשים רגישים מאוד חשים מה שאנשים סביבם מרגישים. זהו בסיס חשוב למטפלים, אך בחיי היומיום דבר זה עלול גם להציף. תחושת גבולות ונפרדות תאפשר להם להפוך מידע זה לכוח תורם במקום לחוויה של הצפה ברגשות של אחרים. זו גם הסיבה לכך שחלקם מעדיפים להיות במקום עם מעט אנשים ופחות במקומות הומים אדם. הם גם זקוקים לזמן רב של התבודדות, לשקט ולשהות בטבע. על כן הם נחווים לעתים על ידי הסביבה  כמופנמים או ביישנים, אבל לא תמיד זה נכון.

לפי המחקר שהספר מביא, מערכת העצבים של אדם רגיש מאוד עובדת בתדר שונה משל שאר בני אדם. זהו מבנה פיזיולוגי שונה, שמייצר לאותו אדם גם מבנה נפש שונה ומשפיע גם על הגוף הפיזי. אנשים אלו הרבה פעמים יהיו רגישים לרעש, ריחות, מגע, בגדים צמודים וכו'.

הרגישות הזו עוברת פעמים רבות בתורשה. הורים שהם אנשים רגישים מאוד, אשר גדלו בתקופה שלא היה לכך מקום וחוו תסכול רב, ניסו פעמים רבות "לעקור" או "לרפא" את הילד מרגישותו, מה שכמובן אינו אפשרי ואף חורט בנפש הילד את החוויה ההפוכה – שלאדם שהוא אין מקום בעולם. כך יוצא שבמקום לעזור לילד, מכבידים עליו. עדיף לו שנקבל אותו כמות שהוא ונעודד אותו להיות מי שהוא. כך יש יותר סיכוי שגם הוא ייהנה מעצמו וגם העולם ייתרם מהיכולות שלו.

במאות ה-17 וה-18 שגשגו בפריז ובגרמניה סלונים תרבותיים שבם עסקו אינטלקטואלים ואמנים בספרות ובפילוסופיה. סלונים אלו היוו מקור השראה למעמד הביניים ועזרו לקדם את פני החברה. בימינו אנו  מרכזים חברתיים, כמו מקומות עבודה ומערכת החינוך, מנסים לגרום לכולם להיות אותו דבר. עבור אנשים רגישים מאוד זוהי חוויה מאוד מתסכלת. גם אם הם רוצים להשתנות ולהיות כמו כל האחרים, הם אינם יכולים, הם בנויים אחרת. חוויה מרכזית בחיי אדם רגיש מאוד היא המורכבות של להיות חלק מחברה שדורשת ממנו להיות אחר ממי שהוא. בניגוד לעבר, שאז היה מקום לשונות, נדמה כי בתרבות ההמונים שלנו אין לזה מקום והאנשים הרגישים מאוד נדחפים הצידה.

אם נוסיף  לכך את היכולת לראות מה דורש שינוי בחברה ואת הצורך להביא את השינוי (כל אחד והשינוי או השינויים שחשובים מאוד בעיניו), נמצא את האדם הרגיש מאוד במצב הבלתי האפשרי הבא: הוא היה רוצה להשתתף בשינוי החברה, אבל קשה לו למצוא את הדרך או להתקרב לאותם אנשים שצריכים להשתנות.

על פי נתוני המחקר של ד"ר ארון, מאז ומעולם היו בין 15 ל-20 אחוז מהאוכלוסייה אנשים רגישים מאוד. הניסיון שלי בעבודה עם אנשים רגישים מאוד מלמד כי מספרם בעולם רב יותר באופן כללי, ובקרב קבוצות מסוימות שיעורם גדול אף יותר. אנשים רגישים מאוד יחפשו הרבה פעמים את המקום שמתאים להם וימצאו קהילות של אנשים מסוגם.

בעברי הייתי חלק מהאנשים שהקימו את עולם ההיי-טק בישראל. החוויה שלי היא שבעצם ההיי-טק התחיל כאן כשמורה של אנשים רגישים מאוד. שם יכולנו ליצור, להמציא, לברוא מציאות חדשה ולהיות מי שאנחנו ללא צורך להשתנות או לפגוש את האחרים יותר מדי. שם, בשנים הראשונות של ההיי-טק, להיות אדם רגיש מאוד היה יתרון. גם בקרב קבוצות ייחודיות, כמו האנתרופוסופים, שהם אנשים רוחניים, יש הרבה יותר אנשים רגישים מאוד מאשר במקומות אחרים. דרך החיים הרוחנית מתאימה לאנשים מסוג זה.

רגישות גבוהה היא תכונה שמלווה אותנו בכל מקום ומשפיעה על כל מערכות היחסים שלנו. רגישות גבוהה של הילדים שלנו, מאתגרת אותנו גם כהורים.

האנשים הרגישים מאוד הם חלק חשוב מאוד מהתפתחות העולם, גם אם החברה עדיין אינה מודעת לכך ולא מאפשרת להם להיות ולפעול בינינו בחופשיות.

האם רגישות גבוהה משפיעה על הזוגיות?

לכל אדם ייחודיות משלו, הדברים שמאפיינים אותו. אפיונים אלו הינם גם בסיס כוחנו כאינדיבידואלים וגם גורם שיש להתחשב בו.
ביחסי הזוגיות, שהם קשר ארוך טווח בין שני אנשים, באים לידי ביטוי כל החלקים שלנו, כולל אלו שמייחדים אותנו, וכל אלו משפיעים על מאפייני הזוגיות שלנו. בעצם ניתן לומר שאופייה הייחודי של כל מערכת זוגית נקבע על ידי סך כל המאפיינים, בכללם אלה המיוחדים, של שני בני הזוג. לפיכך גם לרגישות הגבוהה השפעה על הזוגיות שלנו.

על הזוגיות של אנשים רגישים מאוד במאמר הבא.

סיכום

חוויית השונות של אדם רגיש מאוד יכולה לקבל מענה בקריאת הספר שהזכרתי בתחילת המאמר ולאפשר לו למצוא פתרונות רבים שיקלו עליו ועל סביבתו את החיים. הספר הזה יכול להוות מתנה משנת חיים לאדם הרגיש מאוד.
עבור הורים לילדים רגישים מאוד נכתב הספר "ילד רגיש מאוד", על ידי אותה מחברת, והוא כולל הסברים ועצות כיצד לגדל ילד רגיש מאוד, כך שחוויית החיים שלו תהיה טובה והוא ירגיש מבורך ולא מקור של קושי.

ישנם כיום גם מטפלים שמתמחים באנשים ובילדים רגישים מאוד והם יכולים לתת מענה לקשיים שמתעוררים במצבים מאתגרים.

אנחנו, האנשים הרגישים מאוד, נועדנו לחיות ולהשתלב בחברה מתוך תחושת שלמות עם מי שאנחנו ולהביא לסביבה את המתנות המיוחדות שלנו כאנשים רגישים מאוד. כל מה שעלינו לעשות זה רק להסכים להכיר בייחודנו וללמוד איך לחיות כאן באופן שמתאים לנו – מניסיוני זה בהחלט אפשרי.


קטגוריות: אדם רגיש מאוד,  חברה ושינוי,