זוגיות בשלבים משתנים

מאת איריס סובינסקי, יוצרת השיטה "זוגיות הרמונית", מאמנת זוגית ומנחת סדנאות בשיטה

כמו בכל חברה אנושית או בחיי אדם שלמים, גם בזוגיות יש תקופות ושלבי התפתחות שמניעים אותה קדימה.

כל זוגיות מתייחדת בדרכה שלה – זוגיות ללא ילדים שונה מזוגיות של משפחה, וזוגיות בגיל צעיר שונה מזוגיות בגיל מבוגר. בכל זמן שהזוגיות קיימת היא עוברת שינויים. צורך בשינוי בזוגיות נוצר אם בגלל תנאי הסביבה שמשתנים ומשנים אותה, ואם כשאחד או שני בני הזוג משתנים. הזוגיות היא אורגניזם חי והיא מגיבה לכל דבר ודבר שקורה בחיינו. אפשר להחליט לראות בכך בעיה, אך כפי שאני תופסת את הדברים, ואנסה להראות זאת כאן, ניתן אף לראות בכך שפע.

משינוי לבנייה

במהלך שנות עבודתי נפגשתי שוב ושוב באתגר חדש שמגיע לזוגיות, עם השינויים שמתרחשים במהלך החיים המשותפים, ודורש מבני הזוג למצוא דרך להתמודד איתו. למשל, המקרה הבא:

רמית ומיכאל חיכו זמן רב ללידת ילדם הראשון. במהלך הניסיון להרות ובזמן ההיריון עצמו היו שניהם מכוונים לאותה מטרה בדיוק: הוספת ילד בריא למשפחתם. הם הלכו יחד לכל הבדיקות, הלכו יחד לבחור ציוד וריהוט לתינוק, הכינו יחד את החדר עבורו ואף חוו יחד את הלידה. זה היה חלום משותף, רצון משותף וביצוע משותף. התהליך עצמו אף הביא את הקשר ביניהם למקום הטוב ביותר שידעו עד אז.

לאחר הלידה חזרה רמית עם התינוק מבית היולדות הביתה ומיכאל לקח שלושה ימי חופשה כדי לעזור למשפחה להתאקלם במצב החדש. ואמנם, הכל היה חדש: ההאכלה של התינוק, הכנת האמבטיה, ההלבשה. מיכאל ורמית חלקו ביניהם הכל באופן שהכי התאים להם. בימים הללו רמית יכלה גם להשלים שעות שינה ומיכאל טיפל בתינוק.

כאשר מיכאל חזר לעבודה, הוא אמנם שמח לראות בשובו הביתה את זוגתו ואת בנו, אבל הוא לא היה יכול לקום אליו בלילה, ובכל פעם שהתינוק בכה רמית הייתה צריכה להתעורר ולהפסיק את השינה שלה כדי שמיכאל יוכל לתפקד למחרת בעבודה. במשך היום, כמובן, כשמיכאל היה בעבודה, גם אז רמית הייתה שם כל הזמן עבור התינוק.

השינוי שרמית עברה עם האמהות היה גדול מאוד. היא חוותה רגשות חדשים; היא התמודדה עם אתגרים לא מוכרים; היא למדה דברים רבים שקשורים לחיי התינוק והם הפכו למרכז חייה. חלק מהפרטים שלמדה היו קריטיים עבור התינוק וקיבלו תשומת לב בהתאם.

מיכאל המשיך בשגרת חייו, הלך בבוקר לעבודה וחזר הביתה בערב, הוא עבד בהנאה והרוויח את הכסף שהמשפחה הזדקקה לו. השינויים שהוא חש היו מפגש קצר יחסית עם האם והתינוק, שביניהם התפתחה בינתיים מערכת יחסים מאוד חשובה; שנתו הופרעה; והוא יכול היה לחוש גם את העייפות של בת זוגו. הפרטים הרבים שרמית רצתה לשתף אותו בהם מחייה החדשים לא מאוד עניינו אותו ועיקר השינוי שחווה היה שלרמית יש חיים חדשים ושהוא אינו חלק מהם. לפעמים הוא אפילו הרגיש שלא נשאר לו מספיק מקום בחייה.

הפרויקט המשותף התחיל להפריד בין בני הזוג. נוצר פער בהסתכלות ובמקום של כל אחד מהם מול "פרויקט התינוק". כל אחד מהם ראה את המקום שבו הוא נמצא ולא הבין היכן עומד האחר. למה מיכאל לא מתעניין בחוויות של רמית ולמה היא אינה חלק מן החיים הקודמים שהיו להם. ערב אחד מיכאל חזר במפתיע מוקדם מהעבודה ושמע את רמית מדברת עם חברתה על היום שעבר עליה. להפתעתו, הדברים שאמרה נשמעו לו חדשים ונגעו לליבו. בני הזוג החליטו לבדוק ביניהם מה קורה, וגילו שיש לשניהם פער בחוויה שהם לא ידעו עליו. מתוך הרצון להחזיר לעצמם את הזוגיות הטובה ומתוך האהבה והאכפתיות שהם חשים זה כלפי זה, הם בחרו לשבת ולהקשיב כל אחד לאופן שהשני חווה את המציאות החדשה כדי לצור שוב את החיבור וההבנה ביניהם וריפאו את זוגיותם. סיפורים דומים הם חלק מחייהם של זוגות רבים: מצב רצוי, החלטה משותפת על השלב הבא ופתאום – פער לא ברור שמעכיר את היחסים בין בני הזוג כשבהרבה מקרים בכלל לא יודעים על קיום הפער.

מקרה נוסף:

אמיר ומיכל, שהיו נשואים, היו החברים הכי טובים. הם שיתפו זה את זה בכל מה שקורה בחייהם, התייעצו ויעצו אחד לשני. לשניהם היה חשוב מאוד לשתף את בן הזוג שלהם. אבל בנושא אחד היה להם קשה: שעות העבודה של אמיר כאשר החליף מקום עבודה.

בכל פעם שאמיר החליף עבודה הוא הרגיש צורך להשקיע שעות נוספות מעבר למה שנדרש, דבר שהשאיר את מיכל יותר שעות לבדה. היו ימים שבהם אמיר חזר הביתה רק אחרי שמיכל הלכה לישון. לאחר כמה ימים כאלו אמיר הרגיש שהוא מקריב את חייו הפרטיים כדי להבטיח למשפחתם הכנסה מתאימה ומיכל מצידה חשה שהוא מחשיב את עבודתו החדשה יותר מאשר אותה. מצב זה יצר ביניהם מתח וכעסים לאורך כל תקופת ההיקלטות של אמיר בעבודתו, שאין צורך לומר, הייתה דווקא הזמן שהוא היה צריך יותר מכל את הרוח הגבית ממנה.

מסיבות שונות החליטו בני הזוג שחשוב להם שאמיר יעבור לעבודה חדשה. זו הייתה החלטה משותפת ולמען מטרה משותפת. שוב היו צפויים ימים קשים של התאקלמות בעבודה חדשה, ימים שבהם אמיר ומיכל לא יתראו הרבה ויצברו כעסים. אבל בניגוד לפעמים הקודמות, בני הזוג החליטו שהפעם הם יתמודדו אחרת עם השינוי. הם פנו לייעוץ שעזר להם לזהות את הדפוס הזוגי שמייצר את המצב הזה, וכל אחד מהם בחר איזה חלק – מההתנהגות שלו שמייצר את הדפוס הזוגי – לשנות. אמיר החליט לשתף את מיכל בהחלטה על הימים שבהם יישאר בעבודה, כך שמיכל, שהרגישה שותפה לתהליך, יכלה לחוש אמפתיה למאמץ שאמיר עושה למען הזוגיות. מיכל מצידה לקחה אחריות על החוויה שלה כשאמיר מגיע מאוחר והתקשרה אליו כל ערב לפני שהלכה לישון.

השפע בדינמיקה של הזוגיות הוא שפע של אופנים שבהם היא עוברת תהליכים כדי להתאים את עצמה לצרכים שלנו. כל תנועה, גדולה או קטנה, בחיינו משפיעה על הזוגיות שלנו. אלה יכולים להיות רגעים או אירועים משמחים ורצויים או רגעי משבר שמתרחשים בחיי הזוגיות המשתנה שלנו:

  • הפעם הראשונה שבה אנו חשים ומכירים בכך שהמערכת הזוגית חשובה לנו
  • השלב שבו אנו מחליטים לחיות חיים משותפים
  • מעבר של בני הזוג לבית משותף
  • לידת ילד או תוספת של ילד למשפחה
  • שינויים בשגרת החיים בגלל שינוי מקום עבודה
  • יציאה לעבודה של בן זוג אחרי שהיה הרבה זמן בבית
  • נסיעה משותפת לתקופה ארוכה
  • תקופה שבה הילדים עוזבים את הבית והבית חוזר שוב לבני הזוג
  • מוות של אדם קרוב או אחד מבני משפחת המקור, הורה, אח, דוד
  • מחלה של בן הזוג

חלק גדול מהשינויים, כאמור, נעשים במודע ואנו בוחרים בהם, חלקים אחרים מגיעים אלינו מכורח החיים. גם אם אלו שינויים שבחרנו בהם וגם אם לא, לעתים קשה לדעת מראש מה יהיו התוצאות שלהם, איך יתמודד כל אחד מבני הזוג עם האתגרים שהשינויים מביאים לפתחה של הזוגיות, ואיך הם ישפיעו על הזוגיות עצמה.

אם מחליטים לקבל בברכה את השינוי, ניתן להתחבר אליו ולהשתמש בו כדי להתקדם כאדם וכבני זוג למקומות טובים יותר מאלו שיכולנו להגיע אליהם עד כה. אנחנו כבני אדם משתנים כל הזמן, זה טבענו, וטוב להתאים לכך גם את הזוגיות.

הקשיים שיכולים להגיע בזמן שינוי

ראשית, ישנם אנשים שאינם מגיבים היטב לשינוי שמתחולל בחייהם. בנוסף, ישנם הקשיים שאנו פוגשים בזמן השינוי:

  • אנו רגילים לסדרי החיים שלנו והשינוי שמגיע הוא בלתי נודע, איננו מכירים אותו וזה מפחיד
  • עם מה שכבר היה למדנו להסתדר ועם החדש צריך להמציא פתרונות חדשים
  • שינוי יכול לערער את המערכות הפנימיות ולעורר סערת רגשות
  • שינוי עשוי להעלות עניינים בחיינו שלא טופלו עד כה, או טופלו חלקית, ועכשיו יצופו שוב וידרשו את פתרונם המלא
  • בני הזוג יחוו כל אחד את השינוי בדרכו שלו וייתכן ואף סביר שיהיה פער בחוויית השינוי, פער שעלול לגרום לאי-הבנות

פחד מהבלתי ידוע

התמודדות עם הבלתי ידוע מערערת את שגרת החיים שלנו. משהו שאין לנו ידע עליו מתקרב לחיינו וזה מפחיד אותנו. הבלתי ידוע תמיד מעורר חששות, ועוד יותר אצל מי שיש לו צורך בשליטה. גם כאשר אנו אחראים רק לעצמנו שינוי יכול להיות מפחיד, אך כאשר אנו יודעים שחייהם של היקרים לנו מעורבים בשינוי או אף אם יש לנו אחריות עליהם (למשל ילדים), זה מפחיד אפילו יותר. לא פעם שמעתי אישה בהיריון אומרת, כי חוץ מבריאות התינוק החדש, היא הכי מוטרדת מאיך שישפיע הרך הנולד על ילדיה האחרים. פחד כזה יכול להתעורר בגלל מעבר הדירה שחיכינו לו ומרחיק אותנו מהסביבה המוכרת שלנו, בגלל שינוי בהסדרי איסוף הילדים מהגן אחרי לידה של ילד נוסף, אפילו שינוי בצורת אכילה של ילד שגדל. בקיצור, כל דבר חדש והפחדים שלו.

שינוי בהרגלים

לכל קושי או אתגר שאנו מכירים בחיינו אנו מפתחים דרכי התמודדות המתאימות לנו. למשל, איך להתמודד עם מחלה של ילד? איך להתנהג כשהמשפחה המורחבת פולשת למרחב האישי שלנו? מה עושים כשבן הזוג מגיע הביתה מאוחר מאוד? לעתים קרובות הפתרונות שאנו מוצאים הופכים לחלק טבעי מחיינו ואיננו חושבים על כך כלל.

אבל כאשר מגיע שינוי, פתאום נוצרים מצבים שאין לנו תגובה מיידית אליהם. אז נדרש מאיתנו לחפש דרכים חדשות ופתרונות חדשים וזה מאתגר. אם מתרחשים בחיינו שינויים רבים כאלה בו בזמן, אנו נפתח עייפות רבה ולפעמים אף חוסר סבלנות בכלל ולבן הזוג בפרט.

כשמופיעים רגשות חזקים

כאשר מגיעה לחיינו סיטואציה חדשה יגיעו איתה התרחשות ואירועים לא מוכרים שאיננו יודעים לצפות אותם. התרחשויות אלו יכולות להעיר בתוכנו רגשות חזקים וקשים להכלה. אם נישאר איתם לבד, הם עלולים לזעזע אותנו ולהכביד עלינו. ייתכן שאף נחוש מאוימים ומבולבלים מהרגשות עצמם. שיתוף של בן הזוג יכול להקל או להעמיס רגשית גם עליו, וגם זה עניין מפחיד בפני עצמו. אולם לא פעם, אם לא נשתף את בן הזוג ברגשות האלה, נחווה בנוסף לקושי עצמו גם בדידות וישנו גם הסיכוי שדווקא השיתוף יצור בין בני הזוג קירבה יותר גדולה והבנה.

הופעת דברים מהעבר

פעמים רבות, חלק מבעיות העבר נפתרות באופן חלקי, באופן כזה שמאפשר לנו לחיות איתן בזמן מסוים. שינוי במצב יכול לגרום לפתרון הזמני להפוך ללא מספיק ולעורר מחדש את הבעיה באופן שידרוש פתרון אחר. למשל:

  • אחרי לידה של ילד אחד ועל אף הקושי התרגלה האם להיעדרותו של בן זוגה בנסיעותיו, אבל תוספת העבודה שמביא איתו ילד שני אינה מאפשרת לה להמשיך להישאר לבדה ללא פתרון.
  • מגורים הרחק ממשפחת בן זוג, שאינה נוהגת לשמור על גבולות המרחב האישי ומתערבת בחיי בני המשפחה, יצרו נורמליזציה במערכת היחסים בין משפחת ההורים למשפחה הצעירה. מעבר למגורים בקרבת ההורים הללו יכול להגביר את ההתערבות שלהם בחיי בני הזוג, ויהיה עליהם למצוא דרך חדשה לשמור על פרטיותם.
  • שינוי במקום העבודה של בן הזוג יכול להכניס מתח חדש לחייו ולהחזיר הרגלים של התנהגות בזמן מתח, כמו פריקת המתח בכעסים על בן הזוג או ההפך – התרחקות (למשל בסיפור של רמית ומיכאל).

פער בחוויית השינוי

השוני בין בני אדם, תפקידם השונה של בני הזוג בסיטואציה והאופן השונה שבו אנשים חווים דברים, כמעט תמיד יגרום לכך שהשינוי ישפיע על אחד מבני הזוג יותר ובאופן שונה מאשר על השני. ההבנה ששינוי בחיי הזוגיות משפיע באופן שונה על שני בני הזוג בהכרח מגדירה פער בחוויה של בני הזוג, פער שכדאי להיות מודע אליו. אחד מבני הזוג יצטרך לעשות יותר שינויים בחייו גם כאשר נושא השינוי קשור לשניהם וגם אם הוא קשור רק לאחד מהם. לא פעם בעת טיפול זוגי שמעתי את המשפט, "לא ברור לי למה זה כל כך משפיע עליו/ה" או "זה לא צריך להשפיע ככה".

דוגמאות לפערים בחוויה של בני זוג בעיקבות שינוי:

  1. לידה (ראו סיפורם של רמית ומיכאל). השינוי שמתחולל לאחר הלידה משפיע על חיי האם באופן מודע וגם באופן בלתי מודע. גברים רבים אינם מבינים את עומק השינוי שחל בחיי בת זוגם והם עשויים אף לפתח טינה כלפיה, על שהיא "עושה כזה סיפור מתינוק". כפי שאמר לי פעם מישהו, "אפשר לחשוב שזה התינוק הראשון שנולד בעולם". אפילו כשבן הזוג מעורב בטיפול בתינוק, העייפות הרבה, השינויים ההורמונליים והשינויים בתפקוד משפיעים על היולדת הרבה יותר מאשר על בן זוגה. היא עסוקה ללא הרף ועייפה ללא הפסקה. היא זקוקה לעזרה ולתמיכה ומה שמעסיק אותה בתקופה זו, סיפוריה על הלידה, ההנקה, החיתולים, לא תמיד מעניינים את בן זוגה, בניגוד לשגרת החיים הקודמת, שעניינה את שניהם.
  2. הרחבת המשפחה. הבאת ילד נוסף למשפחה נראית דבר טבעי, אך זוהי תוספת שמשנה את פני הדברים עבור הילדים האחרים ומי שמטפל בהם. המעבר מגידול ילד אחד לשניים מוסיף מערכת יחסים מורכבת לחיי הילד הראשון, וההורה המטפל נדרש לפצל את עצמו בקשב ובעשייה. הטיפול בשני ילדים אינו דומה לטיפול בשלושה – לפעמים המאמץ גדול יותר ולפעמים פחות. במצב זה, השינוי בחיי בן הזוג שנמצא פחות בבית אינו משמעותי בהשוואה לזה שעובר ההורה המטפל.
  3. חלוקת תפקידים. במשימה שבני הזוג מבצעים יחד, כמו נסיעה משותפת, לכל אחד מהם יש את התפקידים שלו ואת האתגרים שהנסיעה מביאה איתה. אך לפעמים שינוי מעין זה מעלה קושי, כשהוא משנה את חלוקת התפקידים בין בני הזוג. למשל, בן זוג שהקריירה שלו נמצאת בתנופה והאחר, בינתיים, הפך למטפל בילדים. כל אחד מהם מתמודד עם האתגרים החדשים שלו ולא תמיד הם מודעים ומכירים באתגרים שהאחר ניצב בפניהם.
  4. כשהקן מתרוקן. כשהילדים גדלים ויוצאים מהבית חל שינוי גדול בחיי בן הזוג שהיה יותר מעורב בחינוכם ופתאום הוא מתפנה. פתאום התפזרה לו הקהילה והוא זקוק גם לעיסוק חדש וגם לקהילה חדשה שתמלא את החלל שנפער בחייו. אם בן זוגו עבד מחוץ לבית רוב הזמן, השינוי לא ישפיע עליו באותה מידה וייווצר פער בחוויה של שני בני הזוג.

הידיעה מראש על האפשרות של פער כזה מאפשרת בסיס לשיתוף ותקשורת בנושא ותמיכה הדדית. אי-הכרה בו עלולה ליצור זלזול של אחד מבני הזוג בשני, ואילו הסתרה של הקשיים מבן הזוג גורמת לאי-הבנות, להתרחקות ולהתנתקות.

בנוסף, ייתכן שבן הזוג שעובר שינוי גדול יותר זקוק לתמיכה וחשוב שיהיה לזה מקום בתוך המערכת הזוגית. גם אם זה שעובר שינוי מטפל בעצמו ופועל לטובת העניין, הקשבה מצד בן הזוג במצב הזה תעצים אותו, תיצור קרבה ביניהם ותחזק את הזוגיות.

כלים למעבר חלק בין שלבים

כאשר אנחנו מודעים לשלבים ולשינויים שחלים בזוגיות, אזי חשוב לנו לדעת גם מה הם התנאים שיעזרו לנו לחצות כל שלב ולצלוח את השינויים בקלות יחסית. למה יחסית? כי מעבר שלב הוא שינוי ושינוי תמיד כרוך באתגרים.

אז מה יעזור לנו לקחת את השינוי וליצור בעזרתו שלב חדש ובריא בזוגיות שלנו?

ראשית, ההכרה שזה מה שקורה. אם אמרנו שקל יותר להישאר במצב הקיים, צריך להבין שמתרחש שינוי, שעומד להגיע שלב חדש ושכדאי להתכונן אליו ולפעול בהתאם.

שנית, חשוב לנו לבדוק באיזה מצב, כרגע, מצויה מערכת היחסים בין הגברי והנשי הפנימיים ולייצב אותה. כאשר חל שינוי יש בתוכנו פוטנציאלים רבים שיכולים להתממש, ומערכת היחסים בין הגברי והנשי הפנימיים היא זו שאמורה לבחור מה לממש ואיך לעשות זאת. למידע נוסף על הגברי והנשי הפנימיים ראו מאמר "זוגיות הגברי והנשי שבתוך הנפש על פי השיטה זוגיות הרמונית" והמאמר "ריפוי יחסי הגברי והנשי שבתוך הנפש".

בנוסף, כדי לבנות דבר חדש עלינו עלינו לשחרר את הישן. אין משמעות הדבר לשחרר את בן הזוג שלנו, אלא את מערכת היחסים שהייתה בינינו, שהתאימה למצב הקודם. לפעמים יהיה קשה לעשות זאת, כי גם במצב הקודם היו דברים שאהבנו ואנו מחוברים אליהם. אל חשש, מה שייבנה עכשיו יתאים לנו יותר וכל מה שטוב לנו ומתאים למצב החדש ייכלל בו. מה שלא מתאים לא יהיה בו, אך יופיעו חלופות שימלאו את הצרכים שלנו.

הדבר הבא יהיה להגדיר לעצמנו מה הם הצרכים הבסיסיים שלנו (הסבר על "הצרכים הבסיסיים" ניתן לקרוא במאמר "הקשרים בין חירות, קורבנות ומניפולציה"). חשוב מאוד שכל הצרכים הבסיסיים שלנו יקבלו מענה במצב החדש ויש אינסוף דרכים לעשות זאת. על כן חשוב שנבטיח לעצמנו לא לוותר על הצרכים שלנו ואף להגדיר את החזון שלנו עבור הצרכים שלנו. למשל, במסגרת טיפול, המטופלת הייתה צריכה להבטיח לעצמה שבזוגיות שהיא בונה, תהיה האינטימיות שהיא זקוקה לה במערכת היחסים. הבטחה מעין זו הינה מרגיעה, מבטיחה את הנאמנות שלנו לעצמנו ומאפשרת את החופש לחפש את הדרך אליה. זה, כמובן, נכון גם לזוגיות חדשה וגם לשלב חדש בזוגיות. הבטחה עצמית כזו מכוונת את התת-מודע, ומאותתת לו מה עליו לייצר למעננו.

גם אם איננו יכולים לדעת מראש לאן נגיע, עדיין נוכל להגדיר מה חשוב שיהיה לנו עבור הצרכים הבסיסיים שלנו.

איך מתמודדים עם הפחד מהבלתי ידוע

פחד הוא רגש ורגש הוא שליח שמביא לנו מידע מבפנים, מתוך הנפש, לכן הוא חשוב. אולם הפחד הוא גם רגש לא נעים ורובנו איננו שמחים לפגוש בו. מה שעושה את הפחד לא נעים זו העובדה שהוא אוצר בחובו את החוויה השלילית, חוויה של משהו שאיננו רוצים שיקרה. על אף התחושה השלילית, הפחד מהבלתי ידוע מזכיר לנו בעצם לא לכוון למה שאיננו רוצים ולברר עם עצמנו מהו הדבר שאותו אנו כן רוצים ואז לכוון אליו.

כאשר נבדוק את מה שאנו חפצים בו, נוכל גם להתכוון אליו ולהזמין אותו בתוכנו (בעזרת הפן הנשי והחיבור לרוח) או אף לפעול עבורו בחיים עצמם (בעזרת הפן הגברי). שיתוף פעולה כזה בין הגברי והנשי הפנימיים שלנו ישחרר אותנו מחוויית הפחד מהבלתי נודע ומתחושת חוסר האונים מולו.

כיצד מייצרים שינוי בהרגלים

כשאנחנו בזוגיות נוצרים לנו גם הרגלים שקשורים למצבים שאנו פוגשים ולהרגלים של בני זוגנו, מן התנהלות משותפת ששינוי יכול להפוך אותה ללא מתאימה.

כאשר ההרגלים של שני בני הזוג משתלבים, יתכן מצב ששינוי בהרגלים של אחד מבני הזוג ייצר שינוי בהרגלים גם של בן הזוג האחר. אפשר לקרוא לזה גם "דפוס זוגי". בדפוס כזה לכל אחד מבני הזוג יש את החלקים שלו.

כאשר ההרגלים של שני בני הזוג משתלבים, יתכן מצב ששינוי בהרגלים של אחד מבני הזוג ייצר שינוי בהרגלים גם של בן הזוג האחר. אפשר לקרוא לזה גם "דפוס זוגי". בדפוס כזה לכל אחד מבני הזוג יש את החלקים שלו.

היפה הוא שגם שינוי ההתנהגות של אחד מבני הזוג בעצם מפסיק את הדפוס או ההרגל הזוגי. השינוי קורה כאשר אחד מבני הזוג רואה שההרגל אינו משרת אותו ובוחר לפעול בדרך אחרת בהתאמה למצב החדש. שינוי כזה בעצם מייצר מציאות חדשה המותאמת למצב החדש ובן הזוג השני יפעל כבר בתוך השינוי שנוצר. שינוי בהרגלים של אחד מבני הזוג ישפיע על כל מי שנמצא בסביבתנו ולכן טוב יעשה אם ישוחח עם בן זוגו כדי שיבין את השינוי ויוכל להצטרף אליו במודע.

לדוגמה, כאשר ילדיי פרחו מהקן, פתאום יכולתי לבחור מתי לקום בבוקר ולוח הזמנים שלי נפתח לשינויים גדולים. בחרתי לקום מוקדם ולהתחיל את הבוקר במדיטציה ויוגה. בעיני בן זוגי נוצר מצב חדש, שבמסגרתו כל בוקר, במקום להיות עבור המשפחה אני פורשת לזמן התבודדות. כאשר שיתפתי אותו בשינוי ומתוך ההבנה שזה חשוב לי בן זוגי יכול היה לארגן גם את הבוקר שלו בהתאם.

מה עושים כשמופיעים רגשות חזקים

הרגשות שלנו נמצאים בתוכנו כדי להעביר לנו מסרים. כאשר אנו עומדים מול שינוי הם עשויים לגדול ולהתעצם. תפקיד הרגשות הוא לגרום לנו לעצור ולהקשיב לקולות הפנימיים שלנו, שמנסים לעזור לנו להבין מה טוב לנו ומה לא מתאים לנו. כאשר אנו מקשיבים לקולות האלה אנו יכולים להבין מה בחיינו אינו משרת אותנו, לחפש ולמצוא דרך אחרת לעשות את הדברים.

ייתכן שהרגשות מגיעים כדי להזכיר לנו שאנו עוברים שינוי וכדאי להתארגן לקראתו, או כדי לבקש מאיתנו לשים לב לדברים שמשתנים כדי שנהיה מוכנים לשינוי. אם נכיר בחשיבותם של הרגשות ונקבל אותם, יהיה לנו גם קל יותר להכיל אותם ולקלוט את המסרים הפנימיים שנועדו לנו.

אדם נוסף שיהיה במחיצתנו, בשעה שאנו חווים רגשות סוערים או קשים, יוכל לעזור לנו בהכלה שלהם. זו הסיבה שאנשים הולכים בתקופות מעין אלה לטיפול. כל חבר, חברה, הורה או בן זוג שרוצה יכול לעשות זאת. מה שנדרש הוא, פשוט להיות איתנו, להכיל אותנו ולהקשיב לנו בזמן שאנו מקשיבים לרגשות שלנו ולמסרים שלהם.

דוגמאות, אישה אחרי לידה זקוקה לחברה שהיא אם בעצמה או למעגל נשים שיקשיבו לסיפורים שלה ויעזרו לה לעכל את החוויות החזקות שמביא המצב החדש. הניסיון של הזולת יכול גם לתת פרופורציות לאם הטרייה ולמה שהיא עוברת כדבר נורמטיבי ואולי אף להביא ידע רלוונטי. דוגמא נוספת, כשזוג בונה יחד בית חדש, ישנם רגשות חזקים שמצב זה מעורר, אדריכל עם ניסיון בנושא החוויה שעוברת על בני זוג בזמן הקמת הבית, יוכל לתמוך בהם ולכוון אותם כיצד להתמודד עם הרגשות החזקים שהמצב מעורר.

מה עושים כאשר שינוי מחזיר לחיינו בעיות מהעבר

בדרך כלל כאשר חוזרים לחיינו סוגיות מהעבר, אנו חווים נסיגה, אבל בעצם מה שקורה הוא בדיוק ההיפך, ההתפתחות שעשינו מאז פגישתנו הקודמת עם הנושא, מאפשרת לנו לפגוש את הסוגיה ממקום ובאופן אחר. עכשיו אנחנו מוכנים להתמודד עם הנושא ולפתור אותו באופן שלם ובריא יותר. גישה כזו תקל עלינו למצוא את הדרך החדשה. קבלת האפשרות של מצב חדש גם תעזור לנו לכוון את עצמנו לפתרונות חדשים.

כשחוזר לחיינו נושא מאתגר, יש לנו בחירה: להתלונן, להתאכזב או להתרגז על הבעיה שחזרה. או שאנו יכולים לגלות בה הזדמנות פז למצוא לה פתרון טוב יותר ולראות בה אתגר במקום בעיה. כשאנו עומדים מול בעיה אנו חווים הקטנה של עצמנו ושל הכוחות שלנו, אבל כשאנו עומדים מול אתגר – הכוחות והיכולות שלנו מתעצמים ומתגייסים למעננו ומקרבים אלינו את הפתרון.

התייחסות לאירועים בלתי צפויים כאל אתגר מביאה איתה סקרנות. זהו מצב רגשי שבו כל החושים שלנו פתוחים. זאת ועוד, במצב של סקרנות אנו פתוחים לבקש מהפן הנשי שלנו לשלוח אלינו רעיונות לפתרון.

הדרך לטפל בפער בחוויית בני הזוג

הידיעה וההכרה בנפרדות שלנו ובכך שאנו חווים את הדברים אחרת הן הבסיס לעבודה עם הפערים שנוצרים בין בני הזוג. בדרך כלל מצב של "אני לא מבין מה קשה לבן הזוג" עלול להפוך לאבן נגף בדרכי השניים. אם נכיר בשונות שלנו כבני אדם ובמקום השונה שלנו מול החוויה, נוכל לפגוש את הפער ממקום של סקרנות: "בעצם אני לא יודע מה האחר חווה". סקרנות תפנה מקום לשיתוף והשיתוף יביא לאמפתיה ולקרבה ומשם הדרך לפתרונות כבר קלה יותר.

חשוב לזכור – בן הזוג שלנו אינו רואה נסתרות ומה שלא נשתף הוא לא יידע. לא פעם שמעתי את המשפט: "הוא לא יודע מה אני צריכה כי לא אכפת לו". חשוב להבין שהרצון שבן הזוג שלי ינחש בעצמו מה עובר עליי הוא דפוס שנשאר מהילדות ומהיחסים עם ההורים ואינו מתאים כלל ליחסים בין שני בוגרים.

שינוי הוא הזדמנות לצמיחה

לסיכום, שלבים ושינויים בחיים הזוגיים הינם עובדה קיימת, והכלל הקבוע היחידי בחיינו הוא: החיים הם זרימה מתמדת, שינוי – גדול או קטן, סמוי או גלוי – מתרחש בזמן הווה בלי הפסקה. מי שמודע לכך, יוכל להיעזר תמיד בידיעה שהאופן שבו נבחר לעבור את השינוי והתוצאות שאליהן נגיע משלב אחד לשלב הבא נתונים בידינו. אני מאמינה שעלינו לבקש לעצמנו את הטוב ביותר ולהמשיך לעשות את העבודה הפנימית עד שנגיע לשם.

עם זאת, לעתים קורה שאיננו מצליחים להגיע למקום הטוב עבורנו גם בעזרת הכלים שנזכרו כאן, וייתכן שנזדקק לעזרה מבחוץ לתקופת מה כדי להתיר דפוס עמוק שאנו מתקשים לטפל בו בעצמנו. החדשות הטובות הן, מניסיוני האישי, שגם בשלבים מתקדמים של זוגיות, אחרי שעוברים יחד דרך ארוכה, אפשר להיקלע למצב שנראה אבוד וסופי, אבל אדם נוסף יוכל להראות לנו דרך שעוד לא פגשנו ולעזור לנו לשחרר את הזוגיות לשלב חדש.

מאחלת לכם דרך נעימה ופורייה בדרך לזוגיות המתחדשת שלכם.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר: http://iris-sovinsky.com


קטגוריות: התפתחות,  זוגיות,